דיור מוגן | ניתוח

"יש היתכנות כלכלית להקמתם ופתיחתם של שלושה-ארבעה בתי דיור מוגן בישראל בכל שנה"

איך יראה הטיפול בקשישים ביום שאחרי הקורונה? המומחים חלוקים בדעותיהם • הגרונטולוג פרופ' איסי דורון סבור שאחד הלקחים מהקורונה הוא שהקשישים צריכים להישאר בתי במסגרת הקהילה והביקוש לדיור מוגן צפוי לרדת

בית אבות / צילום: שלומי יוסף
בית אבות / צילום: שלומי יוסף

שיעור בני הגיל השלישי באוכלוסיה נמצא בצמיחה מהירה. על פי נתוני הלמ"ס, עם קום המדינה היה חלקם של האזרחים הוותיקים באוכלוסייה 4% בלבד, בשנת 2018 - 11.8%, ובשנת 2040 חלקם צפוי לעלות לכ-14% (כ-2 מיליון איש). כיום חיים בארץ כמיליון בני 65 ומעלה, מהם כמעט 450 אלף בני 75 ומעלה. לפי גיאוקרטוגרפיה, בישראל פועלים כ-100 בתי דיור מוגן, בהם קרוב ל-14 אלף יחידות דיור.

לדברי ד"ר רינה דגני, מנכ"לית מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה ומתכננת ערים, על אף רמות המחיר הגבוהות, "יש היתכנות כלכלית להקמתם ופתיחתם של שלושה-ארבעה בתים בישראל מדי שנה נוכח הגידול באוכלוסייה והיעדר פתרונות דיור אמיתיים לגילאי הגיל השלישי בכלל ובפרט לבני 75+, שהוא הגיל הממוצע בו מתחיל הקשיש לבחון את האפשרות לכניסה לבית מוגן".

דגני סבורה כי את הפגיעה התדמיתית בענף הדיור המוגן נוכח מספר מקרי ההדבקה במחלת הקורונה קשה בימים אלו לתקן, אבל בחלוף המשבר, כאשר יתברר כי בבתים שמנוהלים באופן מקצועי ואחראי, דיירי הבתים היו מוגנים אף שהם בקבוצת הסיכון המשמעותית ביותר, הדבר יכול לשמר את רמת הביקוש ואף להעלות אותה. "יש לצפות כי בחודשים הקרובים תהיה האטה בביקוש כתגובה מיידית למשבר. אך להערכתנו, בניהול נכון של המשבר ניתן יהיה לחזור לרמת הביקושים שנוצרה בשנים האחרונות", היא מסבירה.

הקשישים בישראל
 הקשישים בישראל

"התפכחות מהחזון של תעשיית הדיור המוגן"

אלא שלא כולם מסכימים עם דגני. פרופ' ישראל (איסי) דורון, מומחה לגרונטולוגיה (מדע הזקנה) מאוניברסיטת חיפה, מאמין שהקורונה מבשרת את סוף עידן בתי הזקנים: "בזהירות המתבקשת אני אומר שזו התפכחות מהחזון של תעשיית הדיור המוגן. בעולם הזיקנה הייתה תפיסת עולם היסטורית שאמרה שמסגרות מוסדיות הן פתרון נכון למגזרים ספציפיים בקרב אזרחים ותיקים. מי שהגיעו למוסדות האלה היו תמיד אוכלוסיות מוחלשות או חולות.

"אני חושב שהאירוע של הקורונה המחיש שהמקום הנכון של הזקנים הוא בקהילה. גם של בודדים, מוגבלים או חולים. צריך לשים סוף למסגרות המוסדיות לאזרחים הוותיקים ולפתח את מערך השירותים הקהילתיים".

איך אתה מגיע למסקנה הזאת?
"הדיורים המוגנים הפרטיים בהחלט הצליחו למנוע בתקופת הקורונה תחלואה או מוות. אבל השאלה היא מה המחיר ומה היו הצעדים שננקטו כדי להגיע לתוצאה הזאת. היו מקומות שאסרו יציאה מוחלטת מהחדרים, היו מקומות שאסרו על ביקור של בני משפחה והיו מקומות שהטילו סנקציות על מי שבכל זאת יצא. המחיר של היעדר תמותה ותחלואה היה פגיעה קשה בחופש של אותם דיירים".

"פתאום מסתבר שאפשר ביקור רופא טלפוני"

גם ד"ר יורם מערבי, רופא פנימי ומומחה ברפואה גריאטרית, סבור כי הקורונה חשפה בעיה בדיור המוגן: "כשהתפרצה המגפה עלתה התפיסה הזאת של להגן על הזקנים, אפילו בלי לשאול את דעתם. תפיסה גילנית. זה גרם לכך שבכל הדיורים המוגנים נאסר על הזקנים לצאת ועל המשפחות להיכנס. כל העסק הזה כאילו מגן על הזקנים בפני הקורונה, אבל פוגע בהם משמעותית באמצעות כל הדברים שאנחנו יודעים שאסור לעשות: בידוד, בדידות, צמצום תנועה וירידה בתפקוד. לכל הדברים האלה יש מחיר יקר באיכות חיים ובתמותה. זה קרה פחות אצל זקנים שנשארו בבתים".

גם דורון וגם מערבי סבורים שהדבר יפגע בביקוש לדיור המוגן. "אני בטוח שבמצב הזה הרבה אנשים לא יעברו לדיור מוגן. לקחת ולסגור זקנים בסביבה הומוגנית זה לא נורמלי. זה שעושים כל מיני גימיקים, זה מלאכותי. זקן צריך לחיות בתוך החברה. הוא חלק ממעגל החיים", אומר מערבי.

כדי לאפשר לקשישים להמשיך לחיות בבית מציע דורון להנגיש עבורם את השירותים שהם זקוקים להם. "ברור שזה מחייב השקעת משאבים: הנגשת בתים ישנים, המרחב הציבורי, התחבורה הציבורית, השירותים. אני מדבר על ביקורים של רופאים, אנשי מקצוע, תמיכה.

"דרך אגב, כל הדברים האלה קמו עכשיו לחיים בתקופת הקורונה. פתאום מסתבר שאפשר לעשות ביקור רופא טלפוני, פתאום מסתבר שאפשר לעשות מערכי טיפולים של אנשים בביתם מבלי שהם צריכים לצאת. צריך להבין שחייבים לחזק ולהעצים את מערך התמיכה הפיזי בבית. זה סוף עידן המוסדות".

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988