עתירה לבג"ץ: לשלם דמי אבטלה גם לעצמאים ולבעלי שליטה שכירים

לשכת יועצי המס טוענת לאפליה חמורה בין השכירים לעצמאים במתן סיוע בסיסי לצורכי מחיה בעת משבר הקורונה • לדברי נשיא הלשכה ירון גינדי, יש חשש גדול שהמגזר העסקי לא יצליח לעמוד על הרגליים

נשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי / צילום: מגד גוזני
נשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי / צילום: מגד גוזני

מאבק העצמאים לקבלת סיוע בתקופת משבר הקורונה ממשיך לייצר עתירות לבג"ץ, והפעם בדרישה לקבלת דמי אבטלה לעצמאים ולבעלי שליטה שכירים.

את העתירה הגישה הבוקר (ה') לשכת יועצי המס בישראל, ובמסגרתה נטען לאפליה חמורה בין השכירים לעצמאים במתן סיוע בסיסי לצורכי מחיה בעת המשבר. לטענת לשכת יועצי המס, כשם שהמדינה הרחיבה את מנגנון הסיוע, שמאפשר מתן דמי אבטלה לשכירים בתנאים מורחבים יותר (לצד הטבות נוספות) היא נדרשת להעניק רשת ביטחון זהה לעצמאים ולבעלי שליטה, ובאותו היקף תקציבי.

"העולם כולו נמצא במתקפה של מגפה על כלל האנושות אשר מצריכה מממשלות בכל העולם לנקוט צעדים חריגים וקיצוניים על מנת לשמור על חייהם של האזרחים. צעדים, אשר בימים רגילים לא היו עולים על הדעת במדינות רבות. צעדים, אשר בחברה דמוקרטית ליברלית חופשית לא מקובלים ואף אסורים. למרות זאת, נוקטים אותן ממשלות בצעדים הכרחיים נדרשים, ומדינת ישראל, נדרשת אף היא לנקוט בכך", נכתב בעתירה.

"המלחמה של מדינות העולם איננה רק מלחמת בריאות, והמתקפה של נגיף הקורונה איננה פוגעת אך ורק בגופו של האדם, אלא גם ובעיקר פוגעת בפרנסת האדם ובאפשרות שלו להמשיך ולכלכל את משפחתו ולהביא את פת לחמו. לאור זאת, רוב מדינות העולם, בצדק, וכחלק ממלחמה בנגיף הקורונה, קיבלו החלטה לפעול לא רק בכדי לתת לתושביהם ביטחון בריאות, אלא גם לתת להם ביטחון כלכלי על מנת שיוכלו לשרוד את המתקפה".

בעתירה נטען כי "על אף שרבים ממדינות העולם הרחיבו את כיסיהן, והעניקו סיוע משמעותי שוויוני לתושביהם, בחרה מדינת ישראל לפעול אחרת מרוב מדינות המפותחות ובחרה להפלות בין התושבים, והחליטה לסייע רק לחלק אחד ולהפלות חלק אחר. בפעולותיה של מדינת ישראל עולה כי האמרה 'שבת אחים ואחיות' נכונה רק בנטל אבל לא בזכויות".

בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין ליאור דץ ויוסי אור-הכהן, נטען כי הוראות חוק הביטוח הלאומי מאפשרות למדינה להרחיב ולכלול את העצמאים ובעלי השליטה בין הזכאים לקבלת דמי אבטלה או פרישת רשת בטחון סוציאלית במקרים חריגים, כפי שהרחיבה במקרה של ציבור השכירים.

עתירה זו מצטרפת לעתירות שונות שהוגשו מאז פרוץ המשבר ועוסקות בדרישות לפיצוי העצמאים על הנזקים הנגרמים להם בעקבות המשבר.

סבתא בישלה דייסה, ולמי לא נשאר?

לטענת העותרת, לשכת יועצי המס, מהתנהלות המדינה כיום זועקת אפליה קשה בסיוע הכלכלי והסוציאלי בעקבות משבר הקורונה בין ציבור העצמאיים, הנושא בעיקר הנטל הכלכלי בימים כתיקונם, ובין ציבור השכירים. "פעולותיה המפלות של המדינה בין קבוצות שונות מקרב תושביה באופן פסול, מזכירה, למרבה הצער, את סיפור הילדים המפורסם 'סבתא בישלה דייסה'. במקרה כאן העניקה המדינה הטבות סוציאליות לשכירים, שלא הייתה להם תקופת הכשרה מספקת לצורך קבלת דמי אבטלה. נתנה גם הטבות סוציאליות לשכירים בני הגיל השלישי (מעל גיל 67) ושכירים נוספים שהחוק לא מאפשר להעניקם. ולמי לא נשאר? לעובדים העצמאים ולשכירים בעלי השליטה בחברות. ברור כי מדובר במעשה פסול מצד המדינה הזועק לשמיים".

בעתירה, שהוגשה נגד ראש הממשלה, הממשלה, שר האוצר, שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים והביטוח הלאומי, מבוקש לחייבם להסביר מדוע המדינה בחרה להוציא תקנות לשעת חירום אשר העניקו לשכירים בלבד פיצוי משבר מיוחד (המכונה דמי אבטלה) והטבות סוציאליות נוספות בשיעור שעשוי להגיע לכ-17 מיליארד שקל, בניגוד לאמור בחוק, ולא תיקנו תקנות דומות המעניקות את הסיוע האמור לכלל תושבי מדינת ישראל, והכל תוך בחוסר שוויון ואפליה בין תושבים במתן סיוע לצורכי מחיה בעת משבר; מדוע המדינה לא התקינה תקנות דומות גם כלפי העצמאיים והשכירים בעלי שליטה בחברות מעטים, והקצתה לעובדים העצמאים בתוכנית הסיוע הכלכלית עד 2.6 מיליארד שקל לצורך רשת ביטחון, וזאת על אף שאין כל שוני בין העובדים העצמאיים לעובדים השכירים ושתי הקבוצות איבדו באחת את מקור פרנסתם בעקבות המשבר ועל פי הוראות הממשלה וצווי החירום? מדוע הרחיבה המדינה את הזכאים מקרב השכירים שיצאו לחל"ת ושכירים בני 67 ומעלה בקבלת דמי אבטלה או תשלומים סוציאליים אחרים בניגוד לאמור בחוק הביטוח הלאומי, ולא עשתה זאת כלפי כלל העובדים העצמאיים? מדוע לא כללה המדינה גם את העובדים העצמאיים בהרחבתה את מעגל מקבלי דמי האבטלה או התשלומים הסוציאליים האחרים בהיקף דומה כפי שעשתה זאת לשכירים?

המגזר העסקי לא יצליח לעמוד על הרגליים

לדברי נשיא לשכת יועצי המס, ירון גינדי, "מדובר באפליה ובחוסר שוויון. לא יעלה על הדעת, שאנחנו חיים במדינה אחת לשני עמים - שכירים, שהמדינה דואגת להם לפיצוי בסיסי למחיה בעת משבר, ובצדק רב, ועצמאים ובעלי שליטה, שהמדינה מפקירה אותם לחלוטין, במיוחד לאור העובדה שכאשר יסתיים המשבר הבריאותי, הם אלו שיצטרכו לקלוט מחדש את מיליון השכירים המובטלים, להחזיר את המשק לפעילות ולהניע את הכלכלה שלנו, לרווחת כלל אזרחי וילדי ישראל.

"הדרך היחידה להציל את הכלכלה הישראלית היא להחזיר את המשק לפעילות מלאה בסיום המשבר הבריאותי. ולא נצליח לעשות את זה, כי לאור התוכנית שהאוצר מציע, המגזר העסקי לא יצליח לעמוד על הרגליים, אגף תקציבים באוצר לא מבין את גודל האירוע, שאנו נמצאים בו, ומוביל אותנו לאסון כלכלי, חברתי ובטחוני, ואני שואל היכן ראש הממשלה שלנו? האם שאול מרידור, ראש אגף תקציבים, שמוביל אותנו לאסון, הוא ראש ממשלת ישראל?".

השבוע פרסם "גלובס" על התאגדותם של בעלי השליטה השכירים וטענותיהם על כך שהמדינה מפקירה אותם. העתירה של לשכת יועצמי המס מתייחסת גם למאבק זה.

במקביל לבג"ץ, פנה היום ח"כ בועז טופורובסקי במכתב לשר האוצר, במסגרתו הוא תוקף את מחדל תוכנית הסיוע הכלכלית שלא מתיחחסת כלל לשכירים בעלי השליטה - "80,000 אזרחים משלמים ביטוח לאומי ואינם זכאים לדמי אבטלה".

בפנייה של ח"כ טופורובסקי לשר האוצר הוא דורש שינוי ותיקון תוכנית הסיוע לאלתר.

"התוכנית הכלכלית היא מחדל, התעלמות והפקרה של כ-80,000 אזרחים, המשלמים ביטוח לאומי במעמד של שכירים, אך מאחר והם בעלי שליטה בחברות שבבעלותם אינם זכאים לדמי אבטלה.

"התפיסה בקרב מקבלי ההחלטות שבעלי שליטה בחברה הם בהכרח עשירים היא זו שמביאה לפגיעה קשה ואפלייה בקרב 80,000 אזרחים. גם גנן, שיפוצניק או מוסכניק, המשלמים ביטוח לאומי כמו כל שכיר, יכולים להיות בעלי שליטה, אך בגלל העיוות התפיסתי והחקיקתי הם נותרו למול שוקת שבורה וללא שוויון זכויות מתבקש".

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988