"כולנו רק מחכים לחזור לשגרה, אבל זו לא תהיה אותה שגרה"

ניר גולדנשטיין, שמייצג בעלי דירות בתהליכים של פינוי-בינוי: "קיווינו לטוב, אבל התבדינו כי ראינו שהטבעת הולכת וסוגרת על כולנו"

 

ניר גולדנשטיין / צילום: תמונה פרטית
ניר גולדנשטיין / צילום: תמונה פרטית

תחום הנדל"ן הוגדר כענף חיוני למשק, אבל בעוד בנייני מגורים ומשרדים יכולים להמשיך להיבנות, תהליכים אחרים נתקלים בקשיים. מדובר למשל בתהליכי ארגון בעלי דירות במתחמי פינוי-בינוי. אלה תהליכים ארוכים ומסובכים, וכדי להתחיל אותם יש לגבש הסכמה רחבה בין בעלי הדירות ולהקים וועד מייצג. במהלך השנים נוסדו חברות שתפקידן ללוות את בעלי הדירות בתהליך, וחלק בלתי נפרד מפעילותן הוא קשר ישיר עם בעלי הדירות. עכשיו, גם בתהליכים הללו וירוס קורונה פוגע, וכדי להמשיך את גיבוש הפרויקט צריך לחשוב על לרעיונות יצירתיים. ניר גולדנשטיין, המשנה למנכ"ל החברה לפיתוח והתחדשות עירונית, שמלווה בעלי דירות מאז 2004, מספר על החיים בימי קורונה. בעלי החברה הם עו"ד יריב בר דיין, אדריכל גיל שנהב וניר שמול.

העסק בשגרה:

"החברה מייצגת בעלי דירות בתהליכים של פינוי-בינוי. שירותים מקצועיים לבעלי דירות שאין להם מושג בתהליך. זה יפה שאפשר היום לקבל מידע ראשוני מהעירייה או ממינהלת התחדשות עירונית ברשות המקומית, אבל לא תמיד יודעים מה לעשות עם זה.

"אנחנו מלווים את בעלי הדירות משלב ההתארגנות עד קבלת הדירה בפועל. תהליכים שלוקחים שנים רבות. הממוצע היבש מדבר על 12 שנים. בשגרה - אנחנו נפגשים עם בעלי הדירות, מציגים את החברה, עוזרים להם בתהליך ההתארגנות. הפגישות הן שלב מאוד חשוב וקריטי, זה הבסיס, והמטרה במפגשים היא להעניק מידע, לעדכן ועוד. יש לנו 3 או 4 מפגשים עם בעלי דירות בשבוע, בפורום כזה או אחר".

העסק בימי קורונה:

"קיווינו לטוב, אבל התבדינו כי ראינו שהטבעת הולכת וסוגרת על כולנו. גם אנחנו נאלצנו להוציא עובדים לחל"ת. זה מאוד מצער, אנשים שנמצאים איתנו מספר שנים עם משפחות וזה לא פשוט בכלל. אנחנו מקווים שיחזרו כמה שיותר מהר. במקביל היינו צריכים להיכנס לחשיבה - איך ממשיכים לשגרה שהיא הכרחית בתקופה שכולם בבית. והתשובה הייתה הזדמנות ליצירת קשר בצורה שונה. בינתיים נראה שהפלטפורמה הדיגיטלית מאפשרת לנו גם לפעמים מפגש יותר פרודוקטיבי. אפשר לעשות פגישה פרונטלית - רואים את כל האנשים יחד ואפשר לשוחח ולהעלות סרטונים וקבצים. אחרי שניסינו, התחלנו להעביר את פגישות העבודה המתוכננות לאון ליין".

פגיעה בהכנסות:

"ההכנסות של החברה מהפעילות השוטפת מתקבלות רק בעת יציאה לפועל של פרויקטים ואני מעריך שלאור העובדה שיהיה עיכוב בקידום חלק מהפרויקטים בשנה הקרובה או זו שלאחריה , נוכל להעריך את הפגיעה הכספית רק מאוחר יותר". נציין כי המתווה הכלכלי של חברות ליווי בלי דירות פועל כך שהחברה מקבל את התשלום לא מבעלי הדירות אם כי מיזם הפרויקט, והתשלומים מגיעים בשלב שהפרויקט יוצא אל הפועל. לכן קשה היום להעריך מה תהיה הפגיעה, והדבר קשור בין היתר לכמה זמן תימשך התקופה הנוכחית וגם מה יהיה מצבו של ענף הנדל"ן בחודשים הקרובים.

העובדים שיצאו לחל"ת:

מתחום האדמיניסטרציה, הנהלת החשבונות והפיתוח עסקי, "תחומים שלאור המציאות החדשה תופסים פחות מקום בשוטף. אנו תקווה שהמציאות תשתנה בהקדם ושנוכל להחזירם בהקדם האפשרי לעבודה סדירה". מי שעדיין עובד - עובדים בעיקר מהבית נכון להיום.

הייתה דרך להיערך למצב כזה?

"אנחנו עובדים בתחום שהפגישות והמגע התכוף עם האוכלוסייה חשוב. תמיד היה חשוב שתהיה סביבה טובה ויחס אישי לכולם, כי אחרת לא יהיה תהליך. הנושא החברתי מאוד חשוב וחלק מזה הוא המפגש הפרונטלי שאי אפשר להחליף אותו בשום דבר".

איך מתמודדים עכשיו עם המצב?

"אנשים משוועים לקצת שפיות, קצת שגרה ודברים קבועים בלו"ז. רובם מקבלים בברכה את הפגישות. זה נותן להם יחס, מעדכן מה קורה עם הפרויקטים כי יש הרבה שאלות אבל גם נותן אפילו סיבה להתלבש ולהתארגן לפגישה. זה גם חשוב. בגלל זה נמשיך עם זה הלאה. זה גם טוב ליחסים בתוך הבניין או המתחם, יש להם דייט שבועי עם השכנים וגם עם הקהילה. לאנשים מבוגרים שפחות מכירים את הטכנולוגיה עשינו קובץ הנחיות איך לפעול ובפגישות הראשונות מבקשים למפות ולהגיע למצב שמגיעים לכולם, לכל בעלי הדירות, ואולי דרך חברי נציגות בבניין".

יש לך עצה או טיפ לעסקים דומים איך להתמודד על התקופה הזו?

"במציאות הזו, עוד שניה בסגר מלא, כל בעל עסק חייב להסתכל על היום שאחרי. אז הסכר ייפרץ. אם אנחנו חושבים שעכשיו יש כאוס, אחרי שייגמר כאן הסיפור של הקורונה אני מעריך שיהיו סביב חצי מיליון מחפשי עבודה. לכאורה כולנו רק מחכים לחזור לשגרה, אבל זו לא תהיה אותה שגרה. מי שיתאים עצמו עכשיו, ויצליח לשמר את הלקוחות שלו, ולשמור על קשר ולהרגיע אותם, יכין את הקרקע ליום שאחרי. חשוב לייצר נאמנות של הלקוח בימים האלו - כל מי שיצליח ירוויח אחר כך".

מה דעתך על הטיפול הלאומי בנושא?

"מצד אחד המדינה לא נותנת מספיק סיוע או תשובות, אבל מצד שני עוד לא יודעים מספיק כדי להפעיל את שיקול הדעת הנכון ולגבש מדיניות אמיתית כדי להקל על הגירעון. בכל מקרה, חייבים לסייע לכולם". 

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988