דעה: אין ברירה - חייבים לקצץ בפנסיה התקציבית

כולם צריכים לשאת בנטל נשיאת נזקי הקורונה על כתפיהם, וזה כולל גם את ציבור הזכאים לפנסיה תקציבית

חיסכון פינסיוני / צילום: שאטרסטוק
חיסכון פינסיוני / צילום: שאטרסטוק

משבר הקורונה עולה ויעלה משק עשרות רבות של מיליארדי שקלים. מאות אלפי ישראלים כבר איבדו את מקור הכנסתם, מי זמנית ומי קבוע, כששוק העבודה עומד להשתנות משמעותית. גם אפיקי החיסכון השונים חווים צניחה ניכרת בהיקפם בעקבות הנפילות בשוקי ההון בארץ ובעולם, כשחוסכים רבים באפיקי הפנסיה הצוברת מאבדים לא רק תשואה על מה שכבר צברו - אלא גם הפסיקו להפקיד לחיסכון שלהם לתקופה לא ידועה. כמו כן, גם הדרישות התקציביות החדשות מסתכמות בסכומי עתק שיצריכו שינוי באופן חלוקת השירותים הציבוריים בישראל בשנים הבאות.

עם זאת, ישנה קבוצה אחת של עובדים שהמשבר עובר לידם ולא משפיע על הפנסיה שלהם - לא היום ולא בעתיד, כשאת המחיר של הפנסיה המיטיבה שלהם משלם כל הציבור באופן קבוע. מדובר באלה שזכאים לפנסיה תקציבית, שמבטיחה תנאים מיטיבים לפנסיה, שלא ניתן לשחזר היום, ושרצוי לצרף גם אותם לאלה שנמצאים מתחת לאלונקה ושנושאים בחלק מהנטל הלא צפוי שיצרה התפרצות הקורונה.

לדעתנו, עוד דבר שצריך להשתנות בשל השלכות משבר הקורונה הוא הפנסיה התקציבית, שהתנאים הקבועים בה צורמים היום יותר מתמיד.

מהי הפנסיה התקציבית ומה ההבדל בינה לבין הפנסיה הצוברת? בפנסיה תקציבית הארגון משלם לעובד פנסיה מתוך התקציב שלו על סמך זכויות ברורות שנצברות לאורך שנות העבודה. מנגד, בפנסיה הצוברת אין הבטחת זכויות לחוסך, כשהכספים שיקבל לאחר הפרישה יהיו נגזרת של הכספים שהפקיד לחיסכון לאורך השנים והתשואות שכספים אלה רשמו בשוקי ההון.

המדינה הפסיקה לחפור את הבור התקציבי האדיר של הפנסיה הצוברת כבר בסוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000, כשהעבירה את העובדים החדשים לפנסיה הצוברת וחסמה להם את אפיק ההצטרפות לפנסיה התקציבית. זה קרה הרבה אחרי שהובן שאפיקי הפנסיה שבה יש זכויות מוגדרות, כגון פנסיה תקציבית ופנסיה ותיקה, יוצרים בור תקציבי שמבטיח למי שזכאים להם הרבה יותר ממה שהמשק יכול לקיים. 

ולכן, קטמו את המסלול לאלה שיהנו ממנו ולאלה שכבר רק יממנו אותו, שהם עמיתי הפנסיה הצוברת. כלקח ממה שנלמד מהפנסיה התקציבית ומקרנות הפנסיה הוותיקות, שגם הבטיחו זכויות ללא קשר למצב שוקי ההון או התקציב, הוגדר שלא מובטחות לחוסכי הפנסיה הצוברת זכויות לפנסיה והם יקבלו רק את מה שיצברו בתנאי שוק ולא שקל יותר.

אגב, בקרנות הוותיקות כבר שינו את הנוסחה, לאחר שהמדינה הזרימה להן סיוע עתק.

ואולם, למרות חסימת ההצטרפות לפנסיה התקציבית של עובדים חדשים בשירות הציבורי, ההתחייבויות של המדינה למימון הפנסיה התקציבית (באמצעות תקציב המדינה), הלכו ונסקו לאורך השנים. לא מדובר בסכומים של מה בכך, אלא בסכומים שממש משפיעים על תקציב המדינה, ושהשפעתם תורגש עוד כמה עשורים.

עד כמה השפעתם גדולה? בסוף 2007 העריכה המדינה כי ההתחייבות הכוללת שלה בגין הפנסיה התקציבית הסתכמה בכ-391 מיליארד שקל. בסוף 2011 כבר דובר בכ-564 מיליארד שקל שגדלה עד שבסוף 2018 היא הסתכמה בסדרי גודל שקרבים ל-700 מיליארד שקל, שגדלים למרות שאין עובדים חדשים שמצטרפים למעגל הזכאים לפנסיה תקציבית כבר כמעט שני עשורים. יש המעריכים שההתחייבות האקטוארית במסגרת הפנסיה התקציבית עשוי להיות גדול בשנים הבאות בשיעור ניכר נוסף.

ברור שהמשבר הנוכחי יעלה עשרות רבות של מיליארדי שקלים ועל כן זה זמן טוב לשנות את הפנסיה התקציבית. להגדיל עוד את ההשתתפות של העובדים או להקטין את זכויותיהם - דבר שנעשה במידה מועטה בעבר ושהצורך בו ידוע זה זמן ועולה מעת לעת על סדר היום הציבורי. זה יהיה דבר כואב אבל בפועל זה כבר קורה עם כל מי שחוסך בפנסיה צוברת - רק ששם המנגנון קבוע ורציף ולכן לא מעורר סערה.

כולם צריכים לשאת בנטל נשיאת נזקי הקורונה על כתפיהם, וזה כולל גם את ציבור הזכאים לפנסיה תקציבית.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988