משקיע העל יורי מילנר צלח את שני המשברים הכלכליים הקודמים. זו העצה שלו למשקיעים ויזמים

יורי מילנר תורם 3 מיליון דולר למאבק בנגיף הקורונה בישראל • בראיון מיוחד "לגלובס" הוא משרטט את המציאות ביום שאחרי: פחות טיסות, יותר קניות ברשת ולימודים מרחוק • למילנר, שיצא מהמשברים של 2001 ו-2008 עם עסק שווה מיליארדים, יש כמה עצות אופטימיות להישרדות ולצמיחה

יורי מילנר  / צילום: Norbert von der Groeben, רויטרס
יורי מילנר / צילום: Norbert von der Groeben, רויטרס

"יש כאן הזדמנות ייחודית להדגיש את חשיבות המדע", אומר יורי מילנר. "בשגרה, אנשים נוטים לשכוח כמה אנחנו חייבים למדענים. כמו שאחרי מתקפות הטרור של 2001 בניו יורק, הגיבורים היו מכבי האש והשוטרים, הפעם כשהכל ייגמר הגיבורים שלנו יהיו הצוותים הרפואיים בבתי החולים וביחידות הטיפול הנמרץ, ולצידם המדענים".

מילנר, אחד ממשקיעי הטכנולוגיה הנודעים בעולם, שהונו האישי מוערך בכ-3.8 מיליארד דולר, הכריז יחד עם אשתו ג'וליה על תרומה של 3 מיליון דולר שתוקדש למאמצי המאבק בנגיף הקורונה בישראל, ותועבר למגן דוד אדום, בית החולים איכילוב, ואוניברסיטת תל אביב. "ג'וליה ואני החלטנו לפני כמה ימים שאנחנו רוצים לעשות משהו בישראל, ראינו את מספר החולים עולה, ותוך כמה ימים ארגנו את החתימה על הניירת, והעברנו את הכספים", הוא אומר בראיון מיוחד ל"גלובס" מביתו בעמק הסיליקון. "רצינו לוודא שזו השקעה שמתבצעת בזמן".

התרומה למגן דוד אדום, מספר מילנר, תשמש לרכישת בין 50-100 ערכות אבחון ורפואה מרחוק; התרומה לאיכילוב ממוקדת ביחידת הטפול הנמרץ, ותשתמש בין היתר להצטיידות בעוד מכשירי הנשמה; ואילו התרומה לאוניברסיטת תל אביב ממוקדת במחקר למציאת תרופה וחיסון לנגיף הקורונה, כשהאוניברסיטה, מספר מילנר, תרכז הקצאת חלק מהמשאבים למוסדים אחרים, כמו הטכניון, האוניברסיטה העברית ומכון וייצמן.

מילנר, שתרם בעבר לאוניברסיטת תל אביב ולבית החולים איכילוב (הוא מספר שאביו המנוח זכה שם לטיפול מסור), אומר שנעזר בשלומי קופמן, הקונסול הכללי של ישראל בסן פרנסיסקו, כדי לארגן את התרומה הנוכחית במהירות. "זה האופן לעשות את זה, בהינתן דחיפות העניינים".

יש כאן מסר לפילנתרופים אחרים?

"זו התקווה. זו כנראה הסיבה העיקרית לכך שאנחנו מדברים כרגע: לשלוח מסר לאחרים, שאם הם מתחברים למטרות שיכולה להיות להן השפעה משמעותית - הזמן לפעול הוא עכשיו. הייתה תרומה משמעותית של קרן רוטשילד (שהודיעה לפני מספר ימים על תרומה בסך 50 מיליון שקל לבתי חולים), ואני מקווה שנראה עוד תרומות בימים ובשבועות הקרובים".

חיטוי נגד קורונה בישראל / צילום: Ariel Schalit, Associated Press
 חיטוי נגד קורונה בישראל / צילום: Ariel Schalit, Associated Press

העתיד: פחות נסיעות וחינוך וירטואלי

יורי מילנר (58), עשה את צעדיו הראשונים בעולם הטכנולוגיה בשנות התשעים ברוסיה, מולדתו, כשייסד את מה שהפכה להיות חברת האינטרנט הגדולה ברוסיה, Mail.Ru, שהונפקה בבורסת לונדון ב-2010. מילנר, שהוא גם אזרח ישראלי והתגורר בארץ בין 2005 ל-2010, הפך בשנים שאחרי המשבר הפיננסי לאחד ממשקיעי הטכנולוגיה המצליחים והבולטים בעולם, באמצעות חברת ההשקעות שלו, DST global. בין ההשקעות שלו: פייסבוק, טוויטר, איירביאנבי, ספוטיפיי, עליבאבא, שיאומי, ווטסאפ וסנאפצ'ט, ועוד שורה ארוכה של חברות. ב־2017, הכתיר המגזין "פורבס" את מילנר כ"אחד ממאה המוחות העסקיים הדגולים כיום".

את השיחה עם "גלובס", כאמור, הוא עושה מביתו בעמק הסיליקון, בו שורר סגר מזה כשבוע. חלק מהחוויות שהוא מתאר מוכרות גם מהארץ: הבנות שלו, למשל, לומדות דרך זום. "ואני ממשיך את העבודה שלי די כרגיל. המשרדים של DST global מבוזרים בעולם - יש לנו משרדים בבייג'ינג, הונג קונג, דובאי, לונדון, ניו יורק, ועמק הסיליקון. כל המשרדים ממשיכים לפעול, למרות שכולם עובדים מהבית".

בתור מי שמרבה לנסוע בעולם, ומנסה לזהות מגמות טכנולוגיות, הקדשת מחשבה ליום שאחרי המגיפה?

"כן. אני חושב שיהיו שינויים קבועים כאשר נצא מזה. וחלק מהשינויים האלה יהיו יסודיים. למשל, אנחנו כנראה ניסע פחות בעולם, לפחות למטרות עסקיות. ולו רק בגלל שכשאתה עושה פגישות ושיחות זום במשך כמה חודשים, אתה מבין את הפשטות והאפקטיביות של הטכנולוגיה הזאת. אולי זה לא 100% כמו פגישה פנים אל פנים, אבל זה מתקרב ל-85%, והרבה אנשים יחשבו טוב טוב לפני שהם עולים למטוס ליעד רחוק רק כדי לקיים כמה פגישות. כך שאני חושב שיהיה אימוץ הרבה יותר משמעותי של מפגשים מרחוק".

מגמה דומה, הוא אומר, אפשר כנראה יהיה לזהות בתחום הלימוד מרחוק, "שבשאיפה יקבל עכשיו את המקום שמגיע לו".

"גם סחר מקוון יקבל דחיפה משמעותית. אנחנו נאלצים לעשות את זה יותר, כולל דברים שלא היו עד כדי כך נפוצים, כמו הזמנת אוכל. אנחנו השקענו בכמה חברות כאלה ואנחנו רואים עלייה משמעותית באימוץ השירותים האלה בכל העולם, ואני חושב שזה יימשך".

מילנר מספר שההשקעה שלו בחברות משלוחי מזון כוללת כמה מהשמות המובילים בתחום: מייטואן בסין, דליברו באירופה, דורדאש בארה"ב, ורפי בדרום אמריקה.

מה לגבי חברות נסיעות שיתופיות שבהן השקעת בעבר? לפי הדיווחים, המגיפה מביאה לירידה בשימוש בהן.

"יש שינויים יסודיים בהתנהגויות, שמתרחשים בלי קשר למשבר הנוכחי - שינויים שהתחילו לפניו וגם ימשיכו. למשל, פחות בעלות על דברים ויותר שכירה שלהם. דור ה-Y והדורות שאחריו כנראה יעריכו בעלות פחות, וישתמשו יותר בשירותים שונים. אני חושב שהמגמה הזאת עמוקה יותר מהמצב הרגעי. כן, הרבה מהחברות האלה מתקשות כרגע, אבל אם יש להן מספיק הון, הן יראו את האור כשנשוב לשגרה".

אבל השגרה שנשוב אליה לא תהיה זהה, להערכת מילנר. "נהיה זהירים יותר באופן כללי, וכנראה שנלבש מסכות עוד הרבה זמן, כמו שעושים באסיה. אחת הסיבות לכך שבאסיה מאמצים לבישת מסיכות בשיעור גבוה היא שהם לבשו מסכות עוד קודם, אם כי מסיבות שונות, כמו התגוננות מזיהום אוויר. אני מקווה שאנשים ילבשו מסיכות, למשל, כשתהיה להם שפעת, כדי לא להדביק אחרים. המחשבה על לא להדביק אחרים, כערך חברתי, תאלץ אותנו לנקוט בצעדי זהירות נוספים, כמו להישאר יותר בבית כשאתה חולה. בשאיפה, זה שינוי שיישאר, וזה יהיה לטובה".

ההווה: שימור המזומן ומחשבות על הישרדות

בקריירה שלו כיזם וכמשקיע מילנר עבר כבר שני משברים גדולים: התפוצצות בועת הדוט.קום בתחילת שנות האלפיים, והמשבר הפיננסי של 2008. למעשה, ההשקעות שאיתן פרץ אל סצינת הטכנולוגיה העולמית, בפייסבוק ובטוויטר, היו בשנים שאחרי המשבר, בהן בשווקים שרר מחנק אשראי (ההשקעות האלה, שמומשו עוד בשנים 2013-2014, הפכו בהמשך לשנויות במחלוקת, בשל העדר שקיפות מלאה על קשרים עם גופי השקעה ממשלתיים ברוסיה).

כמי שצלח משברים איזה לקחים אתה יכול להציע ליזמים ומשקיעים?

"אני ראיתי כיזם שני משברים. ב-2001 וב-2008 ניהלתי חברה, ובשני המקרים הייתי צריך לגייס הון כדי להמשיך בפעילות העסקית. והייתי צריך לעשות את זה בתנאים די דרסטיים, ודי כואבים. למשל, ב-2001, השווי של החברה שניהלתי ירד ב-97%, כך שהייתי צריך לגייס בהערכת שווי שהייתה נמוכה ב-97% מהערכת השווי הקודמת. אבל הייתי חייב לעשות את זה כדי לשמור על הפעילות. אפילו פייסבוק עשתה סבב בהערכת שווי נמוכה יותר כשאנחנו השקענו ב-2009 - זה היה בדיסקאונט של 30% על הסבב הקודם.

"כך שיזמים צריכים לחשוב עכשיו על שימור מזומן, על אסטרטגיות הישרדות, על איך הם יכולים לייעל את התפעול, איך הם יכולים לגייס עוד הון. והם לא צריכים לחשוש מביצוע התאמה מחדש לציפיות שלהם. אני עברתי את המשבר, ובסופו של דבר בניתי עסק של מיליארדים, שהפך לחברה ציבורית. כך שכשאתה עובר זמנים קשים, אתה חייב להיות נחרץ באופטימיזציה של העסק שלך, ולא לחשוש להתאים מחדש את הציפיות שלך".

והלקח שלך למשקיעים?

"כמשקיע, אנחנו מבלים עכשיו הרבה זמן בלדבר עם החברות שבתיק ההשקעות שלנו, על איך לשרוד במציאות החדשה. לדעתי מתבצעים כיום בעולם כמה סיבובי השקעה שבהם המשקיעים הקיימים מרגישים אחריות לתמוך בחברות שבהן השקיעו בעבר. גם אם יש משקיעים חדשים, המשקיעים הקיימים מספקים יחד הון מסוים, כדי לתמוך בחברות שלהם. אני מאמין בבניית המותג שלך לטווח הארוך - אם אתה ידוע כמי שתומך בחברות שלך בזמנים הקשים, הרבה יותר סביר שתוכל להשקיע בעתיד בחברה חדשה שתעריך את ההתנהלות הזאת. כך שכולנו מתמקדים באותם דברים, אנחנו חושבים על איך העולם הולך להשתנות, ובעיקר איך אנחנו מנהלים את המצב בשבועות ובחודשים הקרובים".

אמזון כבר הודיעה שהיא מגייסת מאה אלף עובדים חדשים. יכול להיות שהמשבר יחזק עוד יותר את המונופולים הטכנולוגיים הגדולים, כל אחד בתחומו?

"בסופו של דבר, השאלה היא מה השירות הטוב ביותר לצרכן. כל חברה, גדולה או קטנה, יכולה לספק את השירות שאנחנו צריכים, לעזור לנו לפתור את הבעיה שניצבת מולנו. ולחברות שונות תהיה הזדמנות. חשוב לציין שהמשבר של 2001 יצר הרבה הזדמנויות חדשות לסטרטאפים, ואותו הדבר קרה ב-2008. ספוטיפיי הושקה ב-2008, פייסבוק הוקמה בשנים שאחרי 2001. לאור החוויות הקודמות האלה, אני חושב שהכלים על הלוח מתארגנים מחדש קצת יותר. מהניסיון שלי כיזם, הייתה לי הזדמנות לבנות את העסק אחרי המשבר של 2001, כשמכל מיני סיבות הייתה האצה באימוץ שירותי האינטרנט. אני חושב על העולם בתור הזדמנות לחדש לעצב מחדש את העולם הישן". 

התרומה שתסייע לצמצם הגעת אנשים למרפאות

"ישראל מובילה בתחומי המדע, הטכנולוגיה, והחדשנות, ואני מקווה שהיוזמה הזו תוכל להשפיע על מחלות כמו COVID-19 וגם להפוך למודל להעתקה עבור מדינות אחרות", כך הצהיר המשקיע והפילנתרופ יורי מילנר בהודעה על תרומה בסך 3 מיליון דולר שלו ושל רעייתו, ג'וליה, למגן דוד אדום, שיפעיל פרויקט חדשני לצמצום הגעת אנשים למרפאות; לפקולטות לרפואה ולמדעי החיים באוניברסיטת תל אביב, שם תתמוך התרומה במאמצי המחקר לפיתוח תרופה לנגיף; ולמרכז הרפואי תל אביב על שם סוראסקי, בו תיועד התרומה ליחידה לטיפול נמרץ המטפלת בימים אלה בחולי קורונה.

הקונסול הכללי של ישראל בסן פרנסיסקו, שלומי קופמן, שסייע לדברי מילנר בארגון התרומה במהירות, הצהיר כי "מרגש לראות ישראלים מעבר לים תומכים בארצם בתקופה קשה כזו".

התרומה למגן דוד אדום תשמש להשקת פרויקט שיאפשר לטפל במאושפזי בית, בחולי קורונה ובחולים אשר אינם יכולים להגיע לבדיקה וטיפול מחוץ לביתם. מנכ"ל מד"א, אלי בין אמר כי "תרומת קרן מילנר לוקחת את היוזמה - שאותה תכננו במשך שנים - והופכת אותה לתוכנית יישומית שיכולה למנוע שהות שלא לצורך בבתי חולים ממאות אלפי ישראלים בשנה".

אוניברסיטת תל אביב תעשה שימוש בתרומה לקידום המחקר לפיתוח חיסונים ותרופות למחלת הקורונה. מדעני האוניברסיטה יפעלו בשיתוף פעולה הדוק עם מספר גופים, ביניהם משרד הבריאות, הטכניון, האוניברסיטה העברית, מכון וייצמן, המכון למחקר ביולוגי. נשיא האוניברסיטה, פרופ' אריאל פורת הודה על נדיבות קרן מילנר וציין כי "נעשה כל שביכולתנו על מנת להצדיק את האמון שניתן בנו, ובאמצעות החוקרים המעולים שלנו, נתרום את חלקנו למלחמה עולמית, מסוג שלא ידענו כמוהו".

פרופ' רוני גמזו מנכ"ל המרכז הרפואי תל-אביב ע"ש סוראסקי ציין כי "התרומה תתמוך ביחידה לטיפול נמרץ ובקידום האבחון, המחקר האפידמיולוגי והטיפול במחלה חדשה זו, תוך שירות לכלל מדינת ישראל והעולם".

יורי מילנר

תושב עמק הסיליקון, בן 58, אחד ממשקיעי הטכנולוגיה הידועים בעולם ● נולד במוסקבה, בן לפרופ' לניהול ורופאה. אחרי שנטש את לימודי הדוקטורט בפיזיקה, נסע ללמוד תואר שני בבית הספר וורטון למנהל עסקים ● ייסד בשנות ה-90 את חברת האינטרנט המובילה ברוסיה, Mail.ru , שהונפקה ב-2010 בלונדון ●  מילנר הוא אזרח ישראלי , והתגורר בארץ בשנים 2005-2010 ● חברת ההשקעות שלו, DST Global, השקיעה בשורת חברות מובילות - פייסבוק, טוויטר, עליבאבא, ווטסאפ ושיאומי. הונו האישי מוערך לפי "פורבס" ב-3.8 מיליארד דולר

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988