חבילת חילוץ | פרשנות

פרשנות: לפעול מהר, בגדול ובלי להסתבך

הממשל האמריקאי מגיש חבילת סיוע של טריליון דולר • אחד הנדבכים המרכזיים: צ'קים לכל משק בית

שר האוצר של ארה"ב, סטיב מנוצ'ין / צילום: Denis Balibouse, רויטרס
שר האוצר של ארה"ב, סטיב מנוצ'ין / צילום: Denis Balibouse, רויטרס

צ'ק לכל משק בית אמריקאי. זה אחד הנדבכים המרכזיים בתכנית שהציג שר האוצר, סטיב מנוצ'ין, לחברי הסנאט הרפובליקאיים. כדי להבהיר את גודל השעה, ואת הצורך להירתם לפעולה מיידית, מנוצ'ין הזהיר על פי הדיווחים מפני תרחישים בהם שיעור האבטלה בארה"ב יגיע ל-20% - כפול (!) משיעור האבטלה בשיא המשבר של 2008־2009. אבל זה רק אם הקונגרס לא יעשה את הדבר הנכון, כפי שהסבירה דוברות האוצר האמריקאי. המסר, במילים אחרות, הוא שצריך לפעול עכשיו.

חבילת התמריצים שהנשיא טראמפ שאף להעביר במקור נשענה על נדבך מרכזי של הורדות מסים, אחד הכלים האהובים על הממשל. אבל התכנית הזאת נתקלה בשורת התנגדויות: הורדת מסי העבודה המוצעת לא הייתה מסייעת למי שאין לו עבודה; המרוויחים ממנה במישור המיידי היו המעסיקים ולא המועסקים; ויש בה גם ממד אי־שוויוני - מקבלי שכר גבוה ירוויחו ממנה יותר.

עדיין לא ברור איך תיראה בסופו של דבר תכנית הסיוע שמגבש הממשל, אבל נראה שאחד הנדבכים המרכזיים בה, כאמור, יהיה תשלום שיועבר לכל משק בית, בצ'ק או בהעברת כספים. זה צעד שכבר ננקט בעבר, למשל בזמן המיתון של 2008, אם כי בהיקפים מעט קטנים יותר מאלה המדוברים עכשיו.

היתרון של צ'ק: אפקט פעולה מהיר

כבר לפני שבועיים הרעיון הזה הוצע על ידי פרופ' ג'ייסון פורמן, מי שהיה ראש מועצת היועצים הכלכליים לנשיא אובמה, שהציע לשלוח צ'ק בסך אלף דולר לכל מבוגר, ותשלום נוסף לכל ילד. אבל הוא זוכה לתמיכה חוצת מחנות. גם פרופ' גרג מנקיו, מי שהיה יועצו הכלכלי של ג'ורג' וו. בוש, הביע תמיכה ברעיון, וכך גם בכירים ב'אמריקן אנטרפרייז אינסטיטוט', מכון מחקר שמרני בולט. שורת מחוקקים רפובליקאים בולטים כבר הביעו תמיכה ברעיון. בינתיים, שורת מחוקקים דמוקרטים כבר הציעו הצעות מרחיקות לכת עוד יותר, להעברת אלפיים דולר לכל מבוגר וילד, עם עוד תשלומים אם המשבר יתמשך. 

אחד מהיתרונות המובהקים של העברת כספים ישירות למשקי הבית, כפי שהסביר פורמן בטור דעה שפירסם ב'וול סטריט ג'ורנל', הוא המיידיות שלו. לצעדים כמו הורדות הריבית של הפדרל ריזרב לוקח זמן להשפיע על הכלכלה, ויכולה לחלוף שנה עד שתורגש. אבל ההאטה הכלכלית החריפה שנרשמת בימים אלה דורשת צעדים ישירים יותר - כמו לשים כסף ישירות בכיס האזרחים. את זה אפשר לעשות תוך שבועות. מנוצ'ין, למשל, מדבר על צ'קים שיגיעו לידי האזרחים כבר בסוף החודש הבא. 

להזרמת כסף אל הכלכלה, בין אם באמצעות הורדות מסים, הגדלת ההוצאה ממשלתית, או העברת כסף לידי האזרחים, נהוג לפעמים להתייחס כצעד שנועד להגביר את הביקושים במשק, ובכך להביא להמרצת הפעילות הכלכלית. ליוזמה הנוכחית יש כמובן ממד כזה, אבל אפשר לראות אותה גם כצעד הרבה יותר בסיסי: פריסת רשת ביטחון שתציל משקי בית מקריסה, כלומר 'ביטוח חברתי' שיאפשר להם למשל לשלם שכר דירה והוצאות חיוניות.

כך למשל הציג את הדברים פרופ' מנקיו: "יועצים פיננסיים אומרים לאנשים לשים בצד בקרן חירום הוצאות מחייה לשישה חודשים. למרבה הצער, הרבה אנשים לא עושים את זה. בהינתן הקושי לזהות מי נזקק באמת, והבעיות המובנות שכרוכות בכך, לשלוח לכל אמריקאי צ'ק של אלף דולר בהקדם האפשרי יהיה צעד ראשון חיובי".

כפי שהסבירו מייקל סטריין וסקוט גולטליב, מה'אמריקן אנטרפרייז אינסטיטוט', בהעברת כספים שתגן על משקי הבית ממצוקה כלכלית יש גם היגיון רפואי כמובן. בארצות-הברית, ולא רק בה, יש אנשים שלא יכולים להרשות לעצמם להפסיד עבודה - אבל כדי להפוך את מדיניות הריחוק החברתי שנועדה לעצור את התפשטות וירוס הקורונה לאפקטיבית, צריך לתת לאנשים מרווח נשימה כלכלי שיאפשר להם להישאר בבית.

לא זמן להתעכב על האותיות הקטנות

פורמן, ואחרים, מדגישים את הצורך בפעולה גורפת, מבלי להתעכב על האותיות הקטנות. העיקרון שהוא מציע: "תפעלו בגדול, ובלי להסתבך". שבוע אחרי שפרסם את המאמר בו קרא לחלק אלף דולר לכל מבוגר ו־500 דולר לכל ילד. בינתיים, פורמן כבר הספיק להשתכנע שהמשבר הכלכלי חמור אפילו יותר משחשב. בראיון לאתר VOX בסוף השבוע הוא כבר דיבר על סכומים כפולים ומשולשים, וגם על האפשרות להעביר תשלומים כאלה יותר מפעם אחת.

חבילת הסיוע של הממשל עדיין בגיבוש, כאמור, ולא ברור איך תיראה, כמה כסף יישלח לכל משק בית (אם בכלל), ובכמה תשלומים מדובר. מה שברור הוא שלצעדים כאלה יתלווה תו מחיר יקר. כבר עכשיו מדובר על טריליון דולר ואולי יותר. זה כמובן יגדיל את הגירעןו ואת החוב הלאומי האמריקאי. אבל כפי שמנקיו כותב, "יש זמנים בהם נכון להיות מודאגים לגבי הגידול בחוב ממשלתי. זה לא אחד מהם".

ואחרי כל זה, יש גם כלכלנים שחושבים שהיוזמה הזו אולי חיובית, אבל אינה מספקת. כפי שהסביר למשל פרופ' ארינדג'יט דובה, אחד מכלכלני העבודה המובילים בארה"ב, גם העברת כספים מהירה לכל משק בית עלולה להיות איטית מדי. יש מי שתשלום בסוף אפריל, כמו שמציע מנוצ'ין, כבר יהיה מאוחר מדי עבורו. ההצעה שלו: העלאה דרמטית של דמי האבטלה, שתסייע מיידית למי שאיבד את עבודתו. 

גישה אחרת מגיעה מכיוון עמנואל סאיז וגבריאל זוקמן, כלכלנים פרוגרסיביים בולטים מאוניברסיטת ברקלי, שמציעים להציל את מקומות העבודה עצמם, כלומר גם את החברות וגם את העובדים שלהן. הממשלה, הם מציעים, צריכה לשמש 'קונה של מוצא אחרון', ולמלא את הביקוש שנעלם בגלל מדיניות הבידוד החברתי. כך לא רק שעובדים ישמרו על מקום עבודתם ועל ההכנסה שלהם, אלא שגם יימנע הנזק ארוך הטווח כתוצאה מקריסת עסקים. "הפעילות העסקית היא בהמתנה כרגע. אבל עם אינפוזיה של תזרים מזומנים, אפשר לשמור עליה בחיים, עד שמשבר הבריאות יחלוף". זו גם הרוח הכללית של הצהרתו של נשיא צרפת, עמנואל מקרון, שהבטיח השבוע ש"לא יתנו לאף עסק לקרוס".

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988