"לא אעלה מסים מלבד מס בריאות. אפתח לחלוטין את השוק ליבוא”

ניר ברקת חושף כי קיבל הבטחה כבר לפני חצי שנה מנתניהו כי ימונה לשר אוצר • הוא מבטיח שלא ייגע בכספי הישיבות, מאמין בפתיחת השוק ובצמיחה "בניגוד לסוציאליזם של כחול לבן" וטוען שאין להתייחס לאזרחים הערבים באופן שונה מבחינה תקציבית

ניר ברקת / צילום: איל יצהר, גלובס
ניר ברקת / צילום: איל יצהר, גלובס

הוא כבר כמעט הפך לשר אוצר לפני כשבועיים, עת הוזעק מארצות הברית כדי להתמנות לתפקיד במקום משה כחלון. אך כחלון סירב בסופו של דבר לעזוב את משרד האוצר, וברקת נאלץ להסתפק בהבטחה ובהצהרה של ראש הממשלה נתניהו למנותו לתפקיד לאחר הבחירות. התנגדותם של כמה מבכירי הליכוד לא מרגשת אותו, והוא משוכנע שלמרות תדמית הלא-סחבק שהוא סוחב, יש לו תמיכה גדולה בליכוד.

ברקת התפרסם לאחר האקזיט של צ'ק פוינט, שבה השקיע מאות אלפי דולרים שהפכו למאות מליונים. הוא נחשב לפוליטיקאי העשיר בישראל, והונו נאמד לפי "פורבס" בחצי מילארד שקל.

את הצלחתו האישית ניסה לתרגם למעורבות ציבורית ולפוליטיקה, כשרץ לראשות עיריית ירושלים, נכשל פעם אחת והצליח בשנייה. הוא גייס לעזרתו את הפרופסור מייקל פורטר מאוניברסיטת הרווארד, שסייע לו בתוכניות לקידום ירושלים, ובתוכניות העדכניות לכלכלת מדינת ישראל.

מתי ידעת על כוונת נתניהו למנותך לשר אוצר?
"כבר לפני חצי שנה כשהצגתי לו את התוכניות והרפורמות שהכנתי, הוא התלהב וראה בכך חזרה לדרך הכלכלית הליברלית של הליכוד. תפיסותינו דומות, וכבר אז דיבר על המינוי. אנחנו ממוקדים בטיפוח השוק החופשי, בניגוד לסוציאליזם שבמדיניות המוצעת של ניסנקורן-שלח וכחול לבן".

זה אומר שתפעל לקיצוץ כנפי הוועדים וההסתדרות כפי שמציעים בליכוד ובימינה?
"יש לי דווקא ניסיון טוב עם ועדי עובדים ועם ראשי ההסתדרות בעיר ירושלים. הקשר שלי עם יושב ראש ההסתדרות הנוכחי ארנון בר דוד מצוין, הוא בר שיח, ואני מאמין שבהידברות נוכל לפתור את כל המחלוקות. אני מאמין בשיח ולא בחקיקה שתגביל שביתות. אנחנו במצב כלכלי מעולה, אבל עדיין נדרשים לרפורמות בכמה תחומים לשיפור המצב".

תיכף ניכנס לרפורמות, אבל נתחיל בשאלת המימון - מאיפה הכסף?
"ראשית, חלק לא קטן מהרפורמות לא נדרש כלל להשקעה, וכשנדרש, חלק לא מבוטל יגיע מהמגזר העסקי והפרטי. אבל התשובה האמיתית העיקרית היא הצמיחה. השקעה חכמה, הורדת רגולציות וביורוקרטיה תביא לעידוד צמיחה מהירה שתגדיל את הכנסות המדינה ותשמש לכיסוי הגירעונות ולמימון הנדרש לתכניות השונות. וגם, רווחי הגז יהיו הרבה יותר גדולים ממה שמוערך כעת".

תעלה מסים?
"לא".

ריד מיי ליפס?
"למעט העלאה בחצי אחוז של מס הבריאות, שנועדה לממן את גישור הפערים שנוצרו במערכת הבריאות".

כיצד תטפל במגזרים החלשים?
"בקרב החרדים הסיפור הוא תעסוקה, אבל לא בכפיה ולא בביטול תקציבים, אלא בהכוונה נכונה - כפי שעשיתי בירושלים. צריך לסייע להם בהכשרה מקצועית ובלימודים רלוונטים כמו אנגלית ומתמטיקה, אבל לא בהכרח בישיבות אלא בלימודי חוץ במרכזי הכשרה יעודיים. לא נוריד את תקציבי הישיבות, אני מאמין בחיים משותפים תוך הבנת צרכי האחר. בניגוד למי שמחפשים לריב ולהתעמת עם החרדים כי זה נכס פוליטי".

והערבים, אתה בעד תוכנית המשך ל-922?
"אני מאמין גדול בצמצום הפערים של החברה הערבית מהיהודית, אבל צריך לבחון את ההתאמה של ההשקעה לתוכניות שלי שהן בעיקרן אזוריות. כלומר, אולי נתייחס לחברה הערבית לא בנפרד אלא כחלק מסביבתה הגיאוגרפית ונשלב אותה בתוכניות הפיתוח האזוריות".

"נבנה ארבעה בתי חולים בצפון ובדרום"

אחת הבעיות הקשות היא מערכת הבריאות. מה התוכנית שלך?
"כאן צריך טיפול מערכתי שינצל את היכולות של ההון האנושי ואת הטכנולוגיה הישראלית להפוך את זה לענף כלכלי אסטרטגי, לצד שיפור שירותי הבריאות. לענף יוכנסו כספי משקיעים באמצעות קרנות הון סיכון, לפיתוח מחקרים רפואיים, שיכניסו כסף למערכת כולה. בינתיים צריך להגדיל את מספר הרופאים, בין השאר על ידי החזרה לישראל של אלפי רופאים הנמצאים בחו"ל.

"יש להשקיע בצמצום התורים ובביזור השירות הרפואי לפריפריה. נבנה ארבעה בתי חולים חדשים בצפון ובדרום. את בעיית כוח האדם הרפואי אפשר לפתור גם באמצעות העברת סמכויות לכוח עזר רפואי כמו אחיות ופרמדיקים, וכן הכנסת סיוע של שירות אזרחי מאוכלוסיות כמו חרדים וערבים. הכוונה היא להרחיב את השירות הזה עם הכשרה מקצועית של ממש, שגם תקנה למשרתים ולמשרתות מקצוע, וגם תטפל באותה בעיה של שוויון בנטל".

אז פתרנו את השוויון בנטל, אבל יש לנו בעיה של יוקר המחיה.
"נכון, ובזה מטפלת רפורמת המחירים שלי שעיקרה פתיחה מלאה של השוק ליבוא, הסרת חסמים ומכסים, ולצד זה כמו במודל האירופי, סיוע ישיר לחקלאים וליצרנים המקומיים, כדי להתאים אותם לתנאי השוק החדשים. בסופו של יום כולם ירוויחו. המחירים יירדו בשל פתיחת השווקים, הביקוש והמכירות יעלו ומכך ירוויחו גם היצרנים והחקלאים המקומיים. זה יביא להוזלה של 20%-30% במחירי המזון. אני מאמין בערך שימור החקלאות והמודל שלי עושה בדיוק את זה, לצד ההוזלה. יתרה מכך, המדינה תשקיע במחקר ובפיתוח חקלאיים שזה עיקר היצוא שלנו, ידע חקלאי, וכאן ההשקעה היא נטו בפריפריה ששם נמצאים החקלאים. ניתן להם מכסות מים נדיבות, פועלים זרים, ומה שצריך כדי שישתלבו ברפורמה".

ומונופולי המזון והשוק הריכוזי?
"צריך ללמוד את כשלי השוק ולהשתמש בכוח הרגולטור כדי לייצר שוק חופשי ותחרותי. להיאבק בריכוזיות".

"לרכז את כל סמכויות הדיור באוצר"

ומה הבשורה לעצמאים?
"הטיפול בעסקים הקטנים מקיף וכולל בין השאר הקפאה של הארנונה למשך חמש השנים הראשונות של העסק, קבלת הקלות בביורוקרטיה של רישוי העסקים וגם תנאים סוציאליים כמו של שכירים. הצלחת העסקים הקטנים חיונית להצלחת המשק".

מה התוכנית שלך למשבר בדיור?
"קודם כל צריך טיפול במונופול הקרקעות. רשות מקרקעי ישראל צריך להיות גוף מנחה ולא גוף מנהל קרקעות. הדבר יאפשר הפשרת קרקעות מהירה הרבה יותר. ביזור הסמכויות צריך לתת הרבה יותר כוח לשלטון המקומי שיתכנן ויקבע היכן ומה להקים, ויבצע באמצעות השוק הפרטי שישקיע ויהנה מהפירות. המטרה היא גידול בהיצע הקרקעות והדירות בפריפריה, אבל רק לצד תכנון תשתיתי ותעסוקתי. כל זה לצד הפחתת מס רכישה, וסבסוד משכנתאות לזוגות צעירים".

זה מאבק פוליטי קודם כל.
"לכן כדי להצליח בו צריך לרכז את הסמכויות במשרד האוצר, שלו היכולת והכוח לתכנן ולבצע מהלכים בסדר גודל כזה. אבל יש לי שותפים לכל התוכניות הללו. המגזר הפרטי, התעשיינים והחקלאים מברכים על התוכניות, ורואים את ההיגיון הכלכלי שיש בהן".

ניר ברקת

בן 60, ירושלמי תושב שכונת בית הכרם • נשוי לבברלי, חברתו מגיל 15, ואב לשלוש בנות • רב סרן במיל’, קצין צנחנים, נפצע ב-1980 בלבנון • ב-1983 החליף את עפר שלח בתפקיד מ"פ לאחר שזה נפצע • בעל תואר ראשון במדעי המחשב מאונ' העברית, התחיל תואר שני במינהל עסקים ולא סיים • השתתף 11 פעמים במירוץ פאריז-דקר, ובאחד מהם הגיע ראשון מבין החובבנים

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988