פרופיל המתלבט הפוליטי: יותר נשים מגברים, יותר מזרחים מאשכנזים

מחקר שנערך משרטט את הדמות הנפוצה בקרב המתלבטים: אישה חילונית–מסורתית מהצפון בשנות ה-30, עם ידע פוליטי נמוך • מהנתונים עולה כי אחוז המתלבטים יורד מסבב לסבב והשחיתות מטרידה את מי שמתלבטים בין הגושים

מצביעה בקלפי/ צילום: רויטרס
מצביעה בקלפי/ צילום: רויטרס

ימים לפני בחירות מועד ג', תוצאות סקר מיוחד מגלות את הזהות השכיחה ביותר של המצביע המתלבט - למעשה, באופן ממוצע מדובר במצביעה. הנשים שהשיבו לסקר, שהקיף 1,900 איש, נחשפו כמתלבטות עד לרגע האחרון, יותר מאשר הגברים. 

■ סקר "גלובס" ומכון שילוב: הישראלים לא מתכוונים לזוז מהגוש
■ רוב הישראלים עומדים להצביע לאותה המפלגה. האם יש סיכוי לשינוי? | אנדרה טבקוף
■ רק מצביעי ימין? מסתבר שכולם מסתירים את עמדתם הפוליטית

לפי הסקר, המתלבטת הממוצעת היא ברוב המקרים תושבת צפון הארץ, בגיל ממוצע של 35, עם השכלה ממוצעת על-תיכונית (תעודת מקצוע שאינה אקדמית, כגון הוראה, חשבות, מקצועות בתי חולים, הנדסאות או טכנאות), חילונית-מסורתית (לפי האופן בו משתתפי הסקר תייגו את עצמם) וממוצא מזרחי. לקראת בחירות מועד ג', מציינים החוקרים כי הפעם המתלבטת הממוצעת מעט יותר מבוגרת, יותר לכיוון גיל 40. אולי כל מערכות הבחירות גרמו לנסקרים להרגיש שהם הזדקנו באופן משמעותי.

עוד עולה מהנתונים, כי הכנסתה של אותה מתלבטת ממוצעת היא מעט מתחת לממוצע. כמו כן, שיעור המתלבטים הנמוך ביותר מגיע מיישובים ישראלים אשר מעבר לקו הירוק. כלומר, המתנחלים הם הקבוצה הכי פחות מתלבטת במערכות הבחירות. וכאמור, אחד הנתונים המובהקים שעלו מן המחקר הוא שכ-80% מן המתלבטים הם חילוניים-מסורתיים. לדתיים חרדים, או לדתיים לאומיים, יש הרבה פחות התחבטויות.

הבוחרים המתלבטים
 הבוחרים המתלבטים

המתלבטים חשפו בסקר, שהם דווקא פחות מושפעים מסביבתם המידית. אך יחד עם זאת, בניגוד לאמונה הרווחת ולפיה הם קבוצה מתוחכמת, בפועל, המתלבטים צורכים פחות מידע חדשותי ובעלי ידע פוליטי נמוך יותר מכלל הציבור. מהסקר עולה שמתלבטים צורכים פחות מידע חדשותי, גם בתקשורת המסורתית וגם ברשתות החברתיות. בנוסף יש להם פחות ספקות לגבי אמיתות המידע בתקשורת המסורתית וברשתות, והם פחות מאמינים ביכולתם לזהות פייק ניוז.

מסתבר שהישראלים דווקא משנים את הצבעתם

סקר המתלבטים הגדול נערך על ידי חמישה חוקרים, מבית ספר סמי עופר לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה, שאספו נתונים באופן מתמשך במהלך 12 החודשים האחרונים, וחילקו את המחקר שלהם לחמישה שלבים. החוקרים יצאו לדרך בבחירות מועד א' (אפריל 2019 ) כשכוונתם המקורית הייתה לתשאל 1,900 בוחרים מתלבטים בנוגע להחלטותיהם לפני ואחרי הבחירות. כך, שני השלבים הראשונים של המחקר בוצעו כשבועיים לפני בחירות מועד א' ואחריהן.

"כשיצאנו לדרך, התעניינו בקשר בין דפוסי ההתנהגות וההצבעה של המתלבטים לבין מאפייני של צריכה ושימוש בתקשורת מסורתית וברשתות חברתיות", אמרה ל"גלובס" פרופ' קרין נהון, שיחד עם ד"ר מורן ירחי הובילה את קבוצת החוקרים, בה היו חברים עוד פרופ' גדי וולפספלד, ד"ר צחי חייט וד"ר טל עזראן. "אבל אז הגיעו הבחירות השניות, ואחר כך השלישיות. למרות העלות הגבוהה, הבנו מיד את הייחוד של מחקר אורך שכזה, שכולל שלוש מערכות בחירות בזמן כל כך קצר, שמאפשר לנו לבחון היטב את שינויי ההתנהגות והעמדות של המתלבטים".

עם הגיעו של מועד ב', שלחו החוקרים את השאלונים פעם נוספת, לאותם משיבים. הסקר בוצע פעם אחת לפני בחירות מועד ב' (ספטמבר 2019) ופעם נוספת אחריהן. השבוע, הושלם הסקר החמישי, שוב בקרב אותם 1,900 איש.

נהון הוסיפה, כי "נוהגים לדבר הרבה על ההרגלים בחברה הישראלית להצביע באופן קבוע לאותה מפלגה. המחקר שלנו מראה ההפך. מצביעים רבים (34%-46.7%), ורוב המתלבטים, מצביעים למפלגה אחרת ממה שהצביעו בבחירות הקודמות. התזזיתיות של הבוחרים חוברת לתזזיתית של המפלגות שיוצרות ומפרקות רשימות בקצב מסחרר. התוצר הוא מערכת פוליטית מאוד לא יציבה".

ד"ר ירחי אמרה, כי באווירה הפוליטית שקיימת היום בדמוקרטיות שונות, "ניכר כי ישנו אחוז משמעותי של בוחרים שמתלבטים לגבי הבחירה עד הרגע האחרון - ולעתים אלו הם הבוחרים אשר משפיעים על תוצאות הבחירות. הבנה עמוקה יותר של התופעה יכולה לסייע לנו להשפיע בסופו של דבר על התהליך הפוליטי".

עוד ציינה ירחי, כי הירידה בהתלבטות בין המערכות השונות של 2019-20, "נובעת מצד אחד מעייפות בעיסוק בפוליטיקה, ומהצד השני מחוסר יכולת להעריך את תפקוד הפוליטיקאים באופן שונה בהשוואה לבחירות אפריל 2019, כיוון שאין לנו ממשלה וכנסת מתפקדות כבר למעלה משנה". 

כלי המחקר של הקבוצה היה אפיון הבוחרים המתלבטים, באמצעות פאנל שאלות של חברת הסקרים המקוונים iPanel, כאשר המשיבים נמנו על קבוצות של מתלבטים. כלומר, אלה הם הבוחרים שיושבים על הגדר, לפעמים עד ליממה האחרונה ולעתים ממשיכים להתלבט עד לדקה בה הם נכנסים מאחורי הפרגוד. הסקרים מצאו שבבחירות מועד א' 15.7% מן האנשים חיכו עד השנייה האחרונה, ובבחירות מועד ב' נתון זה עמד על 20.2%.

המדגם במחקר מייצג את כלל האוכלוסייה, לרבות חרדים וערבים ובפילוח לפי מגדר, גיל, מקום מגורים, אמונה דתית (לפי הגדרות עצמיות), עדות, הכנסות ועוד. המאפיין שהיה דומה בין כל המשיבים, הוא עצם ההתלבטות במי לבחור.

המתלבטים עברו לתמוך במפלגות הגדולות

המסקנה הראשונה אליה הגיעו החוקרים היא שמספר המתלבטים, בין סבב לסבב, הלך ופחת. בבחירות מועד א', כשבועיים עד עשרה ימים לפני מערכת הבחירות, היו 24.6% מתלבטים; במועד ב' היו 18.1% מתלבטים; והשבוע, שמונה ימים לפני ההצבעה, נותרו 15.2% מתלבטים.

החוקרים מצאו כי בבחירות מועד ג' חלה עליה במספר המתלבטים שציינו, כי כחול לבן או הליכוד הן הבחירה הראשונה שלהם. כלומר, קבוצת המתלבטים עברה לתמוך יותר במפלגות הגדולות. אם הסקר הזה משקף את המצב הפוליטי במדינה, הרי שבימים הקרובים עשויה להיווצר נהירה לכיון שתי המפלגות הגדולות. יודגש כי לא מדובר באנשים המתלבטים בהצבעתם בין הליכוד לכחול לבן, אלא במתלבטים בתוך הגושים, שמקבלים את החלטתם ברגע האחרון, כשנטייתם היא לתמוך באחת מן המפלגות הגדולות.

שיעור המתלבטים שנטו לכיוון המפלגה הגדולה עמד בבחירות מועד א' על 12%-13%; בבחירות מועד ב' שיעורם עמד על 7.3%-10.9%; ובבחירות מועד ג' נתון זה נוסק ל-17.4%-20.3%, כאשר 20.3% נוטים לכיוון הליכוד ו-17.4% לכיוון כחול לבן.

סקרי המנדטים ששודרו בימים האחרונים בערוצי הטלוויזיה הראשיים (12, 13, 11) מלמדים שיש מגמת תמיכה בליכוד, וייתכן שאותם 20.3% מתלבטי מועד ג', יורדים מן הגדר בשבוע האחרון ומכריעים לטובת הליכוד.

יש הרבה פחות מתלבטים בין הגושים

קבוצת החוקרים דנה במבנה הגושים וחילקה אותם כדלקמן: במועד א', גוש הימין כלל את הליכוד, ש"ס, יהדות התורה, ימינה (הימין החדש) ואף את ישראל ביתנו. כזכור, ליברמן המליץ על נתניהו בפני נשיא המדינה ומבחינה אידאולוגית היה אז (וגם כעת) בימין. גוש השמאל כלל את חד"ש-תע"ל ורע"מ-בל"ד (הרשימה המשותפת התפצלה במועד זה), העבודה ומרצ. במועד זה היה בנוסף גוש מרכז, שכלל את כולנו, גשר וכחול לבן.

במועדי ב' וג', מבנה הגושים השתנה: כחול לבן נותרה לבדה במרכז הפוליטי, ולכן צורפה לגוש שמאל-מרכז, שכלל בנוסף את העבודה-גשר, מרצ והרשימה משותפת. גוש הימין כלל את כל שאר המפלגות. באשר לישראל ביתנו, מאחר שמספר הבוחרים המתלבטים ששייכו עצמם למפלגה היה כמעט זניח, הוחלט להשאיר אותה בגוש הימין, זאת גם לאור הגישה האידאולוגית של בוחריה, הנמצאים בימין.

משתתפי המחקר נשאלו על התלבטויות ההצבעה בין הגושים, ועל התלבטויות הצבעה במעברים פנים-גושיים. מסקנת המחקר היא שיש הרבה פחות מתלבטים בין הגושים במערכת הבחירות השלישית, דבר שנובע, ככל הנראה, מעייפות בוחרים (Voters Fatigue).

במקביל לירידה באחוז המתלבטים בין הגושים, קיימת בבחירות מועד ג' ירידה באחוז המתלבטים בתוך גוש הימין, אך יש עליה באחוז המתלבטים בתוך גוש המרכז-שמאל. והנה הנתונים: באשר למתלבטים במעבר בין הגושים, במועד א' הם היו 23.9% מהמתלבטים, במועד ב' 13.3%, ובמועד ג' מעט יותר (אך עדין בשיעור נמוך) - 15.9%. המתלבטים בתוך גוש הימין היו במועד א' 13.3% מהמתלבטים, במועד ב' 14.4% ובמועד ג' שיעורם עומד על 11.6%. באשר למתלבטים בתוך גוש השמאל, במועד א' הם היו 10.6% מהמתלבטים, במועד ב' 16% ובמועד ג' 15.9%.

כמעט 50% שינו את הצבעתם בסופו של דבר

שאלה נוספת שנבדקה היא באיזה אופן מימשו הבוחרים את התלבטותם - כלומר, למי באמת הצביעו בסוף? מכיוון שהסקרים נערכו לפני ואחרי הבחירות, שיטת המחקר איפשרה מעקב אחרי סוגיית הליך קבלת ההחלטות של הבוחרים.

מסקנת המחקר היא שבבחירות מועד א', 46.7% מן המתלבטים הלכו עם השינוי עד הסוף ובחרו במפלגה אחרת מזו שלה הצביעו בבחירות 2015. יש להניח שפרק הזמן הזה איפשר לקבל החלטות מגוונות. לעומת זאת, במועד ב', שיעור האנשים אשר שינו את הצבעתם (בהשוואה להצבעתם בבחירות מועד א') עומד על 34.6%. את הממצא של שינוי הטעמים במועד ג', נוכל לגלות רק בעוד כחודש.

ממצאי הסקר מלמדים, שבסך הכל הייתה ירידה בשיעור המתלבטים בין הגושים, ומתלבטים שהמשיכו להתלבט בתוך הגוש, נטו פחות לשנות את הצבעתם בין מועד א' למועד ב'. האנשים שהתלבטו מאוד בין הגושים היו בעלי נטייה גבוהה ללכת להצביע בסופו של דבר.

מה השפיע? הפריצה לטלפון של גנץ

המתלבטים מגדירים את הצבעתם פחות כ"הצבעת בעד" מועמד או מפלגה מסוימת ויותר כ"הצבעת נגד". הם הולכים לקלפי כדי להתנגד למישהו או להצביע נגד מחנה מסוים. לפיכך, ההחלטה על הגשת כתב אישום נגד נתניהו השפיעה יותר על ההחלטה למי להצביע בקרב המתלבטים לעומת אלו הבטוחים בהחלטתם.

במהלך הסקר בדקו קבוצת החוקרים אירועים שונים על סדר היום הפוליטי הציבורי, וכיצד הם השפיעו על הבוחרים. מסתבר שרוב האירועים לא השפיעו על ההחלטה למי להצביע הן בקרב המתלבטים (נושאים כגון - הכרה בריבונות הישראלית על הגולן, פרשת הצוללות), והן בקרב בוחרים שהיו בטוחים בהצבעתם. אולם שני אירועים כן השפיעו מאוד על המתלבטים, יותר מאשר על הבטוחים בהצבעתם: פרשת הפריצה לטלפון של בני גנץ וחדשות הכזב שמדובר באדם (גנץ) שאינו שפוי לכאורה. לפי הסקר, נראה שנתניהו הצליח להעלות את העניין על סדר היום, ולא בכדי, תומכים שונים של נתניהו ממשיכים עד היום לדחוף את שני הנושאים הללו. מנגד, המצב הביטחוני ותחושת החירום הלאומית בשל איראן או עזה פחות השפיעו על המתלבטים.

נושא השחיתות הציבורית יצר פער מסוים בין המתלבטים השונים. בבחירות מועד א' מתלבטי המרכז והמתלבטים בין הגושים ראו בנושא זה עניין מרכזי בקבלת החלטתם. זאת לעומת המתלבטים הפנים-גושיים. בבחירות מועד ב' נושא השחיתות היה חשוב ביותר דווקא למתלבטים בין הגושים, וזאת אחרי שהכנסת פוזרה באופן לא שגרתי והתחושה הייתה שנתניהו מוביל מהלכים כדי למלט עצמו מן הדין. 

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988