גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נגיף הקורונה ממשיך להתגלגל, והעתיד של תעשיית הרכב נראה קודר

ככל שמתפתח משבר הקורונה, ברור שלא מדובר ב"מכה קטנה בכנף" של תעשיית הרכב ושל שוק הרכב הישראלי, אלא בפוטנציאל לשינוי כללי המשחק בטווח הקצר והבינוני ● מה יקרה לאספקה הסדירה, איך ישפיע המשבר על מחירי הרכב, ולמה האוצר הוא הנהנה העיקרי מצניחת מחירי הנפט?

מפעל רכב מושבת של GM בקוריאה הדרומית / צילום: רויטרס, Yonhap News Agency
מפעל רכב מושבת של GM בקוריאה הדרומית / צילום: רויטרס, Yonhap News Agency

ביום שישי האחרון שחררה קבוצת דיימלר הגרמנית, אחת החברות העשירות והיציבות בתעשיית הרכב הגלובלית, הודעה קצרה. "המצב שנוצר בעקבות משבר וירוס הקורונה עשוי להשפיע לרעה לא רק על היקף המכירות אלא עשוי ליצור השפעות לוואי מהותיות על הייצור, שוק הרכש ושרשרת האספקה".

דיימלר היא אחת השחקניות הבודדות בתעשיית הרכב, ששברו את קשר השתיקה ביחס למשבר הקורונה ואף ניסו לתמחר את השפעתו. כל שאר יצרניות הרכב הסתפקו עד כה בהודעות כלליות ומעורפלות בנוסח "עוקבים מקרוב", "בודקים חלופות" וכדומה. רבים עדיין תולים תקווה בהודעות הרשמיות על חזרה מדורגת לעבודה במפעלי הייצור בסין, שמשחררים מדי פעם כלי התקשורת הממשלתיים.

אבל אווירת המצוקה, שממשיכים לשדר כלי תקשורת פנימיים בתוך סין, והקצב שבו מתפשט כרגע המשבר לאזורים נוספים בעולם המתועש - ובראשם קוריאה הדרומית - ממחישים שהמשבר רחוק עדיין מסיום וכך גם השפעותיו החזויות על שוק הרכב.

לפיכך כנראה שצריך להשליך לפח את התחזיות המוקדמות לגבי ביצועי שוק הרכב הישראלי ב-2020 ולנסות לאמץ מודל חיזוי שונה שמבוסס בינתיים על הטווח הקצר. נקדים ונאמר, שבחיזוי שלנו שמרנו על זכות ההדחקה והתייחסנו להשפעות חיצוניות בלבד על השוק תוך התעלמות מהתסריט של זליגה ישירה של משבר הווירוס לישראל, חס וחלילה, מה שישנה כליל את חוקי המשחק.

אספקת רכב: בינתיים, ללא הפרעה

למרות הצפי לשיבושים קשים בייצור הרכב הגלובלי כתוצאה מהמשבר הסיני, בדיקה שערכנו בקרב מספר יבואני רכב מרכזיים, שנמצאים בקשר הדוק עם היצרנים, מעלה שבטווח הזמן המידי, כלומר הרבעון הראשון ורוב הרבעון השני, לא צפויים עיכובים מהותיים באספקה של כלי רכב חדשים לשוק הישראלי.

הסיבה היא שרוב היבואנים בארץ פתחו את 2020 עם מלאים גדולים, כמקובל בתחילת כל שנה, ושהזמנות של רכב חדש למלאי אורכות בדרך כלל כחודשיים-שלושה משלב ההזמנה ועד להגעת הרכב לארץ. לפיכך רוב ההזמנות ששלחו היבואנים בארץ עבור הרבעון השני, כבר יוצרו ועושות את דרכן ארצה או נמצאות בשלב מתקדם בצנרת הייצור. לפיכך הם לא יושפעו מהשיבושים הבלתי נמנעים בשרשרת האספקה של התעשייה.

עם זאת אספקה סדירה של רכב ברבעון השלישי ואילך כבר נמצאת תחת סימן שאלה ותלויה במשך המשבר ובחומרתו. ככל הידוע לנו רוב היצרנים, כולל יצרני הרכב היפנים והדרום קוריאנים, ממשיכים לקבל הזמנות חדשות לייצור אם כי חלקם מתריעים על דחיות אפשריות במועדי האספקה.

אבל אנחנו נמצאים כרגע בטריטוריה בלתי צפויה והמודל של קוריאה הדרומית ממחיש באיזו מהירות יכול המצב להתדרדר. קונצרן יונדאי מוטורס, שמספק למעלה מ-30% מהביקוש לרכב חדש בישראל, כולל המותגים יונדאי וקיה, ספג החודש לא מעט שיבושי ייצור בגלל מחסור בחלפים, שמיוצרים בסין. בשבוע שעבר נראה היה שהבעיה נפתרת והייצור של ספקי המשנה בסין מתחיל להתאושש אבל אז החלה תעשיית הרכב הקוריאנית להיכנס למעגל שני של משבר, הרבה יותר חמור, כתוצאה מהתפשטות הווירוס בקוריאה עצמה.

בינתיים אין לנו מידע על השפעה ישירה ומידית של המשבר על ייצור הרכב אבל אזורים נרחבים ב"חגורה התעשייתית" של קוריאה הדרומית, שבהם ממוקמים עשרות ספקים מקומיים של תעשיית הרכב המקומית נמצאים כיום תחת הסגר וסובלים ממצוקת כוח אדם. לפיכך ההשפעה על שיבושי הייצור עשויה להיות הרבה הפעם יותר נרחבת וממושכת.

במאמר מוסגר נציין, שלמרות שחלק לא מבוטל מכלי הרכב הקוריאנים מגיעים לישראל ממפעלים באירופה, אלה עדיין חשופים לאספקה שוטפת של רכיבי מפתח שמיוצרים ומיוצאים מקוריאה.

מחירי הרכב: לחץ לירידה בטווח הקצר

לפחות בטווח הקצר, קיימים בשוק הרכב הישראלי לחצים גדולים להורדה רוחבית של מחירי הרכב החדש וזאת מכמה סיבות, שחלקן אינן קשורות - לפחות לא ישירות - למשבר הווירוס הסיני. המרכזית היא צניחת שערי מטבעות יבוא הרכב ביחס לשקל לשערי שפל. מטבע הדברים האירו זוכה לרוב הכותרות בשל צניחה דרמטית של כ-9.2% ביחס לשקל ב-12 החודשים האחרונים. אבל גם שער הדולר קרס ב-12 החודשים האחרונים בכמעט 5% ושער היאן ירד ב-5.3% ב-12 החודשים האחרונים, ובצורה משמעותית הרבה יותר ביחס לדולר.

בשוק הרכב הישראלי, שכולו מבוסס על יבוא במט"ח, ושסופג בדרך "מכפיל כוח" בדמות מיסוי אגרסיבי על מחירי היבוא, השינויים הללו אמורים היו להתבטא בהורדה משמעותית של מחירוני הרכב הרשמיים. זה לא קרה בגלל נימוקים, שמוכרים לנו היטב: "היצרנים מעלים את מחירי הרכב כדי לפצות את עצמם"; "אנחנו מבצעים הגנות שער, ששוחקות את הרווח משינוי שערי המטבע"; "אנחנו מגלגלים את ההוזלות לשוק בצורה עקיפה"; וגם "חברות הליסינג הן הנהנות העיקריות".

כל הנימוקים הללו תקפים במידה כזו או אחרת, בהתאם ליבואן, ובהחלט אפשר לראות האצה בהוזלות עקיפות באמצעות מבצעי מכירות אגרסיביים ומוגבלים בזמן כביכול שמציעים מימון מסובסד משמעותית והטבות אבזור, שאינן נוגעות למחיר.

אבל אם מגמת שחיקת שערי המטבעות תימשך ואף תתעצם בשל משבר הווירוס, נראה שגם הטאבו של "לא נוגעים במחירונים" יישבר. בעיקר אם יורעו תנאי המאקרו וייפגע הביקוש הטבעי של שוק הרכב הישראלי כתוצאה מהפגיעה בשוקי ההון הגלובליים ובביצועים העסקיים של חברות עם ציי רכב גדולים. במקרה כזה היבואנים ינצלו את כרית הרווחיות שיוצרים שערי המטבע כדי לנסות ולייצב את הביקוש בשוק.

השבוע קיבלנו דוגמה עד כמה התאמה ריאלית של מחירי הרכב לשערי המטבע הנוכחיים עשויה לשנות את כללי המשחק כאשר אורכיד מוטורס, יבואנית פורשה, הודיעה כי היא מתרגמת את ירידת שער האירו להוזלה רשמית של המחירונים לצרכן.

התוצאה היא ירידה של עשרות עד מאות אלפי שקלים במחירים של דגמי מפתח ופרסום מחירונים חדשים, שמציבים את יצרנית הרכב האקזוטי בתחרות מחירים עם מותגים הרבה יותר עממיים יחסית. במילים אחרות דגמים של פורשה יותר זולים מדגמים מקבילים של אאודי, מרצדס וב.מ.וו. בינתיים פורשה היא הצדיקה היחידה, אבל זו דוגמה לשינויים שיכולים לקרות בשוק אם וכאשר יועברו הפרשי השער ישירות לכיסי הלקוחות.

מחירים בטווח הבינוני הארוך: מגמות צולבות

בטווח הארוך יחסית, מהמחצית השנייה ואילך, מגמת מחירי הרכב החדש בישראל תלויה במשך המשבר הגלובלי ובהשפעתו על הביקוש וההיצע בשוק הרכב העולמי, והאירופאי בפרט. מצד אחד אפשר להניח, שיצרני הרכב ירצו לפצות את עצמם על הפגיעה העסקית הקשה כתוצאה מאובדן משמעותי של מכירות בשוקי המזרח וירידה ברווחיות - ראו הצהרת דיימלר בפתיחה.

הם גם ניצבים בפני קשיי אספקה גדלים והולכים של חלפים, ואולי גם של חומרי גלם, בחודשים הקרובים. הנה דוגמה אחת: סין מספקת כמעט ארבע חמישיות מהביקוש העולמי של מגנזיום, שתעשיית הרכב היא צרכנית גדולה שלו. סין מתקשה כיום לחדש את הפקתו ושינועו בשל מחסור בכוח אדם ואין כמעט בעולם מקורות אספקה חלופיים. גם מחירי התובלה הימית והאווירית לרכב וחלפים צפויים לעלות משמעותית כתוצאה מהפגיעה בחברות התובלה.

מצד שני הירידה בביקוש לרכב בשוקי המפתח בדרום מזרח אסיה יוצרת עודף כושר ייצור פוטנציאלי ומפנה משאבים לטובת שוקי יצוא אחרים. המשבר באיטליה אפילו יותר מוחשי ואם הוא לא ייבלם תוך זמן קצר, ואף יתרחב חלילה, צפויה פגיעה קשה בביקוש לרכב חדש ובמערך השיווק הלוגיסטיקה לרכב בתוך המדינות העשירות של אירופה. ממש בחצר האחורית שלנו. לפיכך האינטרס המיידי של היצרנים יהיה להעיף מלאים החוצה, בעיקר לשוקי יצוא מבודדים כמו ישראל, תוך הורדת מחירים.

מה תהיה ההשפעה של הלחצים הצולבים הללו על מחירי הרכב בטווח הזמן של עוד שניים-שלושה רבעונים? הניחוש שלנו טוב כמו של כל אחד אחר.

מחירי הדלק: האוצר עושה קופה

בתיאוריה, למחירי הדלק יש השפעה מהותית על שוק הרכב. עלייה משמעותית במחירי הדלק נוטה להקטין את הנסועה, מאיצה את החיפוש אחרי כלי רכב עם הנעה אלטרנטיבית ומקטינה את הביקוש לרכב בכלל. ירידה במחירים משפיעה בכיוון ההפוך.

מאז תחילת המשבר מחירי הנפט והגז בעולם נמצאים בצניחה חופשית, בעיקר בשל קריסת הביקוש בסין - אחת מיבואניות הנפט והגז הגדולות בעולם. בכל העולם זה כבר מתבטא בירידה ניכרת במחירי הבנזין והדיזל בתחנות ומספק גורם מייצב לשוק הרכב.

בישראל, לעומת זאת, שבה המשקל של מחירי הנפט עצמם זניח ביחס למיסוי הכבד (כ-64% ממחיר כל ליטר כיום), הנהנה העיקרי מצניחת מחירי האנרגיה יהיה האוצר שמן הסתם כבר עושה קופה החודש מהמשבר. לא נופתע כלל ועיקר אם מרכיב המיסוי במחיר ליטר בנזין לצרכן בישראל יזנק בחודש מרץ לסביבות 70% ואולי למעלה מכך.

אחרי תחזיות כל כך קודרות נסיים עם שתי נקודות אור. הראשונה היא שמחירי סוללות הליתיום - המרכיב היקר ביותר בכל רכב חשמלי - התרסקו מאז תחילת המשבר בעשרות אחוזים בגלל ירידת הביקוש בתעשיית הרכב הסינית וצנחו מכ-190 דולר לקילוואט שעה לאזור ה-150 דולר. זו כמובן השפעה קצרת טווח אבל אם יצרנים מובילים ימנפו אותה ויאגרו מלאים, התוצאה עשויה להיות הפחתה משמעותית במחירי הרכב החשמלי בטווח הזמן הבינוני.

הנחמה השנייה היא שזיהום האוויר התעשייתי והתחבורתי בסין, שהוא אחד התורמים המרכזיים להתחממות הגלובלית, צנח החודש לרמה הנמוכה ביותר מזה שש שנים. כך שדובי הקוטב יכולים בינתיים לנשום לרווחה. והעיקר שנהיה בריאים. 

עוד כתבות

מני מזוז/ צילום: רפי קוץ

"המציאות בה נאשם בפלילים מקים ממשלה משקפת משבר חברתי וכשל מוסרי של החברה"

11 שופטי בג"ץ פרסמו את נימוקיהם  בעניין הטלת המנדט על בנימין נתניהו  ● השופטים מבקרים את המצב בו נאשם בפלילים מקבל את הרכבת הממשלה, אך טוענים שהתערבות בהחלטה המכוננת את הרשות המבצעת "כמוה כהתנגשות חזיתית עם רצון הבוחר כפי שבא לידי ביטוי בהצבעת נציגיו בכנסת"

יפתח רון טל / צילום: יוסי וייס חברת החשמל

יו"ר חברת החשמל: "נדרוש מתמר להוזיל את הגז ב-35% לפחות"

לאחר הבהרת פומפאו כי ארה"ב לא רואה בעין יפה פעילות סינית בישראל, יו"ר חברת החשמל יפתח רון-טל מצהיר כי החברה לא תמנע מרוכשים סיניים להשתתף בקבוצה שתרכוש תחנת כוח

בנק מזרחי-טפחות,?בנק הפועלים, בנק דיסקונט, בנק לאומי, בנק איגוד ובנק מרכנתיל / צילומים: איל יצהר, אייל הצפון, בר-אל

דעה: עמוד השדרה של המשק תקין - הבנקים בישראל עמדו במבחן משבר הקורונה

מערכת הבנקאות הישראלית הגיעה מוכנה למשבר הקורונה, אף שהוא מאתגר עבורה יותר מאשר המשבר הכלכלי הגדול של 2008

מדפים מלאים בסחורה לאחר חידוש המלאי / צילום: שני אשכנזי, גלובס

הבורסה ננעלה בירידות: ת"א 90 איבד 1.6%, בזן צנחה בעוד 6%

שופרסל דיווחה על קפיצה של 87% ברווח הנקי, דיסקונט על ירידה של 31% ברווח ● גזית גלוב פרסמה דוחות והכריזה על רכישה בחזרה של מניותיה בכ-400 מיליון שקל ● נייס איבדה 2.1%, מזרחי טפחות 2.5%

בזק / צילום: תקשורת תאגידית בזק

תם ונשלם: נפתרה המחלוקת סביב הטלפוניה הסיטונאית של בזק

משרד התקשורת קובע שהפתרון שבזק מציעה לטלפוניה הסיטונאית עומד בדרישות שקבע וכבר בקרוב החברה כבר לא תהיה בהפרה ● אחד האירועים הקשים ביותר שליוו את החברה בשנים האחרונות בא על סיומו

משרדי JFrog, אחת מחברות הפורטפוליו של אינסייט /  צילום: שלומי יוסף, פליקר

החברות שצלחו את המשבר של 2008 והתובנות שיסייעו לצלוח את המשבר הנוכחי

המשבר פוגע בתעשיית ההייטק? באינסייט האמריקאית, הקרן הכי דומיננטית בהייטק הישראלי, סבורים כי חברות התוכנה יתאוששו די מהר, ואף ירוויחו ממנו ● כדי שזה יקרה, הן צריכות לקצץ, להתמזג ולדעת לנצל הזדמנויות

נמל אשדוד  רכבים חדשים/ צילום: תמר מצפי

אין חסינות מהקורונה: מכה קשה לגורם המייצב של שוק הרכב

הענף שנחשב במשך עשורים לגורם המייצב של שוק הרכב, ספג מכה קשה עקב המשבר • אבל למרות הנתונים השליליים ברבעון הראשון והצפי למיתון, בליסינג ממשיכים לשדר אופטימיות, והמלווים מגלים סבלנות

מנואל טרכטנברג / צילום: איל יצהר

"מה שראינו זה רק הפרומו. זה לא מייצג במלוא העוצמה את המכה לכלכלה”

התכווצות בתוצר, אבטלה גבוהה, תסיסה חברתית וממשלה של 34 שרים שרובם לא החזיקו בתפקיד ניהולי ● בראיון ל"גלובס" אומר פרופ' מנואל טרכטנברג כי למרות הצלחה בריאותית בהתמודדות עם הקורונה, היה כשל טוטלי בפן הכלכלי והניהולי, והוא חרד מהשאלה כיצד ינוהל המשבר בחודשים הקרובים

איריס שטרק,/ צילום: כדיה לוי

שטרק לכ"ץ: להאריך את מועדי הגשת הבקשות למענקים עד סוף השנה

נשיאת לשכת רואי החשבון, איריס שטרק, פנתה לשר האוצר ישראל כ"ץ בבקשה להאריך לעצמאים ועסקים את מועדי הגשת הבקשות למענקים באמצעות חקיקה מהירה או תקנות חירום נוספות ● לטענתה, אם לא יוארכו מועדי הגשת הבקשות, עצמאים רבים לא יעמדו בתנאי הסף שנקבעו

שדה דב / צילום: יוסי פישר

יו"ר ההסתדרות דוחף לפתיחה מחודשת של שדה דב: "להציל את אילת הגוססת מהקורונה"

האם בחסות משבר הקורונה שדה דב יקום לתחייה? ל"גלובס" נודע כי יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד ורה"מ בנימין נתניהו שוחחו על הנושא בימים האחרונים, וכי נתניהו הפגין גישה חיובית לרעיון ● מנכ"ל ישראייר ל"גלובס": "הרעיון נחמד אבל לא ישים בזמן הנוכחי"

ברים ומסעדות נפתחים מחדש לאחר הסגר ממושך / צילום: כדיה לוי, גלובס

תוכנית סיוע חדשה: 700 מיליון שקל לתעשייה ולעסקים קטנים ובינוניים

התוכנית של משרדי הכלכלה והתעשייה והאוצר כוללת השתתפות בעלות ביצוע התאמות בעסק העובר למסחר מקוון והטמעת ייצור מתקדם בתעשייה, ייעוץ מסובסד ומיזמים מימוניים משותפים עם המגזר הפרטי, עידוד ביצוע השקעות בתעשייה היצרנית ועידוד היצוא

בני גנץ נואם בהשבעת הכנסת ה-35 / צילום: עמוס בן גרשום, דוברות הכנסת

שבוע אחרי שהורד מסדר היום, החוק הנורבגי עבר קריאה טרומית

לפי ההסדר המוצע, שרים שהתפטרו מן הכנסת יוכלו לחזור אליה בהמשך, אם יתפטרו מתפקיד השר או יפוטרו ● 66 תמכו בהצעה לעומת 42 מתנגדים ● את הצעת החוק הגיש ח״כ רם שפע, אחד הח״כים הבודדים שיש כיום לכחול לבן (שאינו שר)

דורי ושאול נאוי / צילום: יונתן בלום

שאול נאוי מכר לאחיו דורי את מניותיו בחברה ופורש מניהולה

המניות נמכרות תמורת 60 מיליון שקל, בדיסקאונט של 25% על מחיר השוק ● דורי נאוי: "שאול הגיע למסקנה שהוא רוצה ליהנות מהחיים לפני שהוא מזדקן" ● מניית נאוי קרסה ב-50% מתחילת השנה

חללית השיגור של נאס"א וספייסX / צילום: ביל אינגלס, AP

בעקבות מזג האוויר: נדחה שיגור האסטרונאוטים האמריקאים על גבי חללית SpaceX

18 דקות לפני השיגור הודיעה בקרת השיגור לשני האסטרונאוטים כי "בשל תנאי הבטיחות והעובדה שכמה פרמטרים בנוגע למזג האוויר אינם עומדים בהם, אנחנו נאלצים לבטל את השיגור" ● ניסיונות שיגור נוספים נקבעו מראש ל-30 במאי ול-31 במאי

השרה גילה גמליאל / צילום: רפי קוץ, לע"מ

השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל: "בקרוב נפרסם תוכנית ליציאה ממשבר הקורונה באמצעות השקעות בסביבה"

השרה להגנת הסביבה הצהירה הערב כי בקרוב יציג משרדה תוכנית "גרין ניו דיל" ישראלית, במטרה ליצר חוסן חברתי-כלכלי באמצעות השקעות בסביבה ● "משבר הקורונה, בצד האתגרים שיצר, מהווה הזדמנות יוצאת דופן לקדם צמיחה כלכלית שתומכת בסביבה ובבריאות"

מנכ"ל שופרסל, איציק אברכהן / צילום: שלומי יוסף

בהלת הקניות במשבר הקורונה ובחג הפסח הזניקה את רווחי שופרסל ב-88%

שופרסל נהנתה גם מצמיחה מואצת בפעילות האונליין שלה בשל נסיבות המשבר ● הגם שמדובר בצמיחה מרשימה מאוד, הרי שחלק משמעותי ממנה הוא בצמיחה ייחודית לתקופה, שלא ברור כמה ממנה יישאר בעתיד עם שינוי הרגלי הצריכה של הציבור

חיים כצמן, בקניון פרומנדה של אטריום בוורשה 
 / צילום: יח"צ

חיים כצמן על הצניחה במניית גזית גלוב: "יש סנטימנט שלילי לנדל"ן המסחרי - הוא מוטעה"

משבר הקורונה הוביל את ענקית הנדל"ן להפסד של 618 מיליון שקל ברבעון הראשון ● חיים כצמן, המנכ"ל ובעל השליטה: "עברתי כבר משבר אחד או שניים, ואני חושב שנצא מהמשבר הזה הרבה יותר מחוזקים"

יובל ברונשטיין /  צילום: אלי דסה

פוקס תמנה את מנכ"ל עזריאלי לשעבר יובל ברונשטיין לדירקטור חיצוני בקבוצה

קבוצת האופנה מבקשת לאשר באסיפה הכללית השנתית, שתתקיים ב-7 ביולי, את מינויו של ברונשטיין לכהונה בת שלוש שנים

אביב כוכבי / צילום: Oded Balilty, Associated Press

דעה: על דוגמה אישית ושכר הרמטכ"ל; האם זה באמת הזמן לתת תוספת לביטחון?

שכרו החודשי של הרמטכ"ל הוא כסף קטן בתקציב הביטחון, אבל הוא ששיבח את הדוגמה האישית בתפוצת נאט"ו, איך זה מתיישב עם הבקשה להוסיף לתקציב הביטחון? • וגם, ארה"ב התערבה כדי למנוע מחברה סינית להקים את מתקן ההתפלה בשורק 2, איך זה שונה מהמתקן הקיים?

טראמפ ונתניהו/ צילום: רויטרס Gripas-Yuri-ABACA

כך משרד החוץ מאתר את כוכבי העתיד של הפוליטיקה האמריקאית

דוד רוט, סמנכ"ל צפון אמריקה במשרד החוץ מתארח בפודקאסט 'המדריך לטראמפיסט' ומספר על ההשקעה של נציגי ישראל באיתור המנהיגים הפוליטיים של המחר, הדיפלומטיה בעידן הטוויטר, ולמה כדאי להשקיע בקשרים דווקא עם הצד שלא נמצא בשלטון ● האזינו