דעה: הערבים בירושלים צריכים ללמוד עברית

עברית היא החסם הגדול ביותר העומד בפני ערבים בירושלים שרוצים להשתלב בשוק התעסוקה • עשרות אנשים עם תארים, ניסיון תעסוקתי וכישרון רב עובדים כמלצרים ומנקים - רק מפני שאינם יודעים עברית היטב

ירושלים / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
ירושלים / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

לפני שמונה שנים הייתי בראיון עבודה במרכז לטיפוח יזמות (מט"י) בירושלים. הכול הלך מצוין חוץ מדבר אחד: חלק מדרישות התפקיד היו להתנהל בעברית, שפה אותה לא דיברתי. הקבלה לעבודה הייתה בתנאי שאצליח להשתלט על השפה העברית באופן עצמאי תוך שלושה חודשים. היום אני מנהלת סניף חדש של מט"י שנפתח במזרח ירושלים באוקטובר 2016.

זה לא רק הסיפור שלי. עברית היא החסם הגדול ביותר העומד בפני ערבים בירושלים שרוצים להשתלב בשוק התעסוקה. אני מכירה עשרות אנשים עם תארים, ניסיון תעסוקתי וכישרון רב שעובדים כמלצרים ומנקים רק מפני שאינם יודעים עברית היטב, ובלי עברית מאתגר מאוד להשתלב בשוק העבודה.

בירושלים חיים היום קרוב למיליון אנשים. 37% מאיתנו, כלומר 350 אלף, הם ערבים. על פי סקר שעיריית ירושלים ערכה ביוני 2019, 41% מערביי ירושלים לא מדברים עברית בכלל. רק כדי להמחיש את הפער, אם אנחנו משווים את זה לערביי ישראל, רק 7% לא מדברים עברית. ומתוך אלו שמדברים עברית בירושלים, רק 4% מדברים עברית היטב.

החוסן הכלכלי של ירושלים תלוי בכך שאנחנו - תושבי ירושלים הפלסטינים - נשתלב בשוק העבודה. כדי שנשתלב בשוק העבודה, אנחנו צריכים לדעת עברית. אנחנו מבינים את זה. מספר לומדי העברית בירושלים צמח משמעותית בחמש השנים האחרונות. זה בא לידי ביטוי בכך שקמו עשרות אולפנים חדשים, ואני מרגישה את זה בכך שכל פעם שאני פותחת קורס עברית במרכז שלנו הוא מתמלא תוך פחות מ-24 שעות.

ולמרות כל זאת, איכות וקצב לימודי העברית ברמה שאיננה משביעת רצון. קמו עשרות אולפנים אבל חלקם שרלטנים ואין פיקוח או השוואת מחירים. יש תלמידים שמקבלים מענה מצוין, ויש כאלו שמשלמים מחיר מופרז מראש לקורס שנתי, פורשים אחרי חודש כי הקורס עלוב, ולא מקבלים את הכסף בחזרה. בנוסף, הצורך הוא כל כך אקוטי שהממשלה והעירייה מסבסדות חלק משיעורי העברית - אבל זו טיפה בים. כמו שקורה הרבה פעמים, התקציב לא מנוצל במלואו ורק חצי מהקורסים יוצאים לפועל.

דבר חשוב נוסף הוא ההזדמנות לתרגול. כשהתקבלתי לתפקיד שלי במט"י כבר הייתי אמא לשני ילדים ועבדתי במשרה מלאה. ללמוד עברית בשלושה חודשים זו לא דרישה הגיונית. למזלי, האישה שראיינה אותי עברה תפקיד כשנכנסתי ואנשי הצוות שקיבלו אותי עזרו לי ללמוד בקצב שלי. לא לכולם יש את המזל שלי. אם עיריית ירושלים וממשלת ישראל עומדות מאחורי ההחלטות שהתקבלו ב-2017 כחלק מתוכנית החומש לקידום מזרח ירושלים, הן צריכות לתקצב ולסבסד הרבה יותר שיעורי עברית, לעזור לתושבים לבקר את האולפנים הקיימים כדי לברור את המוץ מהתבן, ולאפשר הזדמנויות נוספות לתרגול עברית.

בשבוע שעבר הייתי באירוע של "מדינת ירושלים" סביב נושא הוראת העברית בשכונת שייח' ג'ראח. היה מרגש לראות כל כך הרבה אנשים מרקעים, עיסוקים וגילאים שונים מתקבצים כדי לדבר על האתגרים, הקשיים, והפתרונות הטובים ביותר לפער העצום הזה. בגלל שהממשלה והעירייה מזדחלות מאחור, קמו יוזמות מקומיות כגון "ליסאן" אשר מאפשרות הזדמנויות לנשים ערביות בירושלים לתרגל עברית. במילים אחרות, יש לנו אמנם המון ביקורת, ואנחנו רוצות שישמעו אותה, אבל אנחנו גם לא מחכות לאף אחד כדי לפתור את האתגרים שלנו.

הכותבת היא מנהלת שלוחת מט"י במזרח ירושלים

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988