לאן נעלמות הנשים בהייטק
האישה היחידה בחדר / הדמיה: אפרת לוי, גלובס

לא אחת מהחבר'ה: איך זה להיות האישה היחידה בחדר

האישה היחידה בחדר / הדמיה: אפרת לוי, גלובס
ווטסאפ לגברים בלבד, שיחות על פורנו, בדיחות של מילואימניקים ותחושה שלא סופרים אותך בישיבות ● להיות האישה היחידה בחדר זה אתגר שנשים הייטקיסטיות מתמודדות איתו בכל יום מחדש ● "השיח של הגברים לא משתנה כשאת מצטרפת. יש שיחות שלמות על מועדוני חשפנות שלא היו מתקיימות אם היו עוד נשים"
09.03.2020 | יסמין יבלונקו

"לאחרונה גיליתי שלבנים יש קבוצת ווטסאפ בלעדיי. זה מעליב נורא אבל מעבר לזה, קלטתי שהם מעבירים שם גם הודעות הקשורות לענייני עבודה וזה כבר בעייתי", כך מספרת ליאת (שם בדוי), מנהלת חטיבה עסקית של כעשרה אנשים במרכז המקומי של חברה רב-לאומית גדולה. בתור האישה היחידה בחטיבה, היא לא צורפה לקבוצת וואטסאפ שפתחו יתר העובדים, לצד קבוצת העבודה הרשמית. הקבוצה הזו נועדה להעברת "בדיחות מילואים", אך בפועל משמשת לשיח מקצועי - ממנו היא הודרה. "גם אם הם התרגלו להתכתב שם, אסור שזה יהפוך לשגרה".

התופעה של "האישה היחידה בחדר" לא ייחודית לליאת. סקר שנערך בארה"ב על ידי ארגון LeanIn וחברת הייעוץ מקינזי ב-2018 העלה כי אחת מכל חמש נשים היא האישה היחידה בחדר במקום עבודתה. בסקר השתתפו 64 אלף נשים וגברים העובדים בתאגידים גדולים בצפון אמריקה. המשתתפים נשאלו באיזו תדירות הם מרגישים שהם היחידים בחדר, מבחינה מגדרית, אתנית או אחרת. 40% אחוז מהנשים בתפקידים בכירים וטכנולוגיים בארה"ב העידו כי הן נמצאות במצב הזה לעיתים קרובות, לעומת 7% בלבד מהגברים.

סקר דומה לא נערך בישראל, אך עשרות הדיונים על הנושא בקבוצות וקהילות של נשים בענף ההייטק ברשתות החברתיות, מעידים כי מדובר בחוויה נפוצה מאוד. הפוסטים הללו נעים בין התייעצויות כיצד להביא נשים נוספות למקום העבודה, ועד לחוויות מבזות כמו בקשות להכין קפה ובדיחות על כך שהסיבה היחידה שהאישה היחידה התקבלה לעבודה היא המראה החיצוני שלה. "מה שמבאס אותי בעיקר זה שלמרות שאני בכירה, לא ילדה בתעשייה, ומביאה איתי ניסיון בכמויות - אני עדיין נאבקת בשטויות שנובעות מהמגדר שלי. עם זאת, אני מרגישה שהנוכחות שלי במשרד נותנת 'תבלין' שלא היה שם", אמרה ליאת.

הגברים חברים מהצבא, הנשים נשארות מחוץ ללופ / צילום: אנספלאש, unsplash
 הגברים חברים מהצבא, הנשים נשארות מחוץ ללופ / צילום: אנספלאש, unsplash


גם משיחות שניהלנו עם נשים בתעשייה עולה שכמעט ואין אישה בתעשיית ההייטק שלא מצאה את עצמה בסיטואציה כזאת: החל מעובדת ראשונה בסטארט-אפ קטן בתחילת דרכו, דרך עובדות בצוותים טכנולוגיים בחברות רב-לאומיות ועד לקנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, שמצאה את עצמה מוקפת בגברים מתעשיית ההייטק לצילום תמונה מבישה במיוחד בביקורה האחרון בישראל. בכתבה זו יכונו מעתה הנשים היחידות בחדר או בחברה "נשים יחידות". מרבית הציטוטים בכתבה מובאים בעילום שם או בשם בדוי, וחלק מהפרטים שונו על מנת לשמור על זהות המרואיינות.

"סיטואציה שבה את האישה היחידה בחדר בהייטק היא מאוד נפוצה. למעשה, ב-98% מהפגישות וישיבות הדירקטוריון בהם אני משתתפת אני האישה היחידה", מספרת נופר עמיקם, שותפה בקרן גלילות קפיטל, ל"גלובס". למרות שמדובר בסיטואציה שכיחה, היא מגיעה עם קשיים רבים. כך, בסקר שערכה רשות החדשנות בישראל ב-2018, 29% מהנשים שעזבו את מקום עבודתן בהייטק, ציינו כי סביבת עבודה גברית הייתה הסיבה המרכזית לעזיבתן.

גם לפי אותו הסקר של LeanIn, חווית העבודה של נשים שהן היחידות במשרד היא גרועה בהרבה משל נשים שעובדות עם נשים אחרות: 80% מהן חשופות למיקרו-אגרסיות במקום העבודה, לעומת 64% מכלל הנשים. מיקרו-אגרסיה הוא מונח המתייחס למסרים המפחיתים בערכו של אדם המועברים באופן ניואנסי בתקשורת בין אישית. לרוב מדובר על מסרים המופנים כלפי קבוצות מיעוט מוחלשות בהקשר החברתי והמגדרי, ודווקא בגלל שהם אגביים וסמויים באופיים, קשה יותר לשים עליהם את האצבע ולפעול נגדם.

בנוסף, 51% מהנשים היחידות שענו על הסקר, העידו שהן מרגישות לחץ לספק יותר הוכחות ליכולתן המקצועית מאשר העובדים האחרים. זאת, לעומת 24% מהנשים שאינן היחידות במשרד. 49% מהן העידו ששיקול הדעת שלהן מוטל בספק בתחום המומחיות שלהן, לעומת 32% מהנשים שאינן יחידות. 35% מהן העידו כי פונים אליהן או מתייחסים אליהן באופן שאינו מקצועי, ואחוז דומה העידו כי טועים בהן להיות זוטרות בהרבה מרמתן. בקרב הנשים שאינן יחידות, רק 24% ו-15% בהתאמה העידו שחוו חוויות דומות.

"בגיל 23 הקמתי משרד קריאייטיב וכשהייתי מגיעה לפגישות עם לקוחות פוטנציאליים, הרבה פעמים היו שואלים אותי "מתי רוני יגיע? שנחכה לו או נתחיל בלעדיו?" לא עלה בדעתם שאני רוני - לא היה להם הגיוני שהבעלים של המשרד היא אישה צעירה", מספרת רוני גרין, המקימה והמנהלת של קבוצת וואטסאפ המיועדת לנשים יחידות בהייטק.

החוויה של להיות האישה היחידה בחדר כוללת אתגרים רבים, בהם ניתן למנות יחס מקטין, הדרה חברתית ואף הדרה מקצועית. בנוסף, ישנה ההתמודדות היומיומית עם הבדידות בסביבת עבודה גברית, ועם הדרישה לעבודה בשעות ארוכות שלא מתאימה לאמהות. לבסוף, מרבית הנשים איתן שוחחנו העידו על שיח "מילואימניקי" במקום העבודה, שלא מהווה הטרדה מינית ישירה, אך מייצר סביבה שנחוות כפוגענית מבחינה מינית.


אווירה מטרידה: "כולם הסתכלו על קטלוג כלות"

"הייתה פעם שאחד העובדים אצלנו אמר שהוא רוצה להזמין כלה מרומניה, וכולם ישבו סביב המחשב שלו והסתכלו על קטלוג כלות. זה היה מחריד ולא הייתי מסוגלת להכיל את זה", סיפרה לנו עובדת יחידה בצוות, שהעדיפה להישאר בעילום שם. "עבדתי בבדיקות והצוות היה מורכב מגברים וממני. ישבנו באותו חדר בזמן שהם צפו בסרטוני פורנו בטענה שהם בודקים את איכות הווידיאו. כשסיפרתי לבוס שלא נעים לי הוא אמר לי שאני מדברת שטויות. בסוף עזבתי את החברה ורק בדיעבד למדתי שיכולתי להתלונן על זה", מספרת שירן (שם בדוי), שעבדה כאישה יחידה בצוות בדיקות בחברת תוכן באזור המרכז.

נועה (שם בדוי), מתכנתת והאישה היחידה בחברה בתחום אבטחת מידע, המעסיקה בישראל כ-15 עובדים, מספרת גם היא שבמקום העבודה שלה יש קבוצת וואטסאפ נפרדת - רק לגברים. כיוון שהיא האישה היחידה בחברה, בפועל מדובר בקבוצה של כלל העובדים מלבדה. "אני יודעת ששולחים שם תמונות עירום ושל איברים. הם כל הזמן אומרים לי 'את לא צריכה להרגיש בחוץ, יש דברים שאת לא רוצה לראות או לשמוע'".

"הגיבוי מהמנהלים זו הסיבה שאני מחזיקה שם מעמד שנתיים - למרות שכולם גברים והם מדברים המון על פורנו - אני יודעת שאם באמת משהו עובר את הגבול יש מי שעומד מאחורי", היא אומרת. "אם לא הייתי נהנית בעבודה לא הייתי נשארת, אבל יש מקרים שאת יודעת שאם היו עוד נשים זה לא היה קורה". נועה צודקת במידה רבה: מהסקר של LeanIn עולה כי 24% מהנשים היחידות סיפרו שנאלצו לשמוע הערות מבזות על אנשים כמוהן, כלומר נשים, אנשים בעליי נטייה מינית דומה, או מקבוצת מיעוט אתני דומה. זאת, לעומת 14% מקרב הנשים שעובדות בחברת נשים אחרות.

הדרה: "התעלמו ממני לגמרי כשדיברתי"

קושי נוסף שעלה בשיחות שקיימנו הוא שמעצם היותן נשים בסביבה של גברים בלבד, רבות מהנשים היחידות מודרות ממרחבים מקצועיים וחברתיים, כפי שקרה לליאת ולנועה. "בחברה שאני עובדת בה כל המפגשים החברתיים הם רק לגברים; אני תמיד שומעת על מפגשים בדיעבד ולא מזמינים אותי למרות שאני איתם בצוות - ממפגש בפאב עד למשחק גולף. לא פלא שכשמקדמים זה רק בין גברים", מוסיפה שירן.

עדי (שם בדוי), עובדת יחידה בצוות פיתוח המונה כ-10 אנשים בחברת הייטק בין לאומית הפועלת באזור הדרום, מספרת שהודרה מההשתתפות בכנס מקצועי, שנחשב כצ'ופר לעובדים. כמו נשים אחרות איתן שוחחנו, היא מספרת שהגברים מעדיפים שלא לטוס לכנס עם אישה.

"יש לנו כנס שקשור לעבודה ומתקיים מדי שנה בחו"ל, ובכל פעם יוצאים שני אנשים במימון החברה לפי התור. אבל חברי הצוות שלי אמרו שאני אצטרך לחכות שתגיע מישהי לעבוד איתנו על מנת שהיא תצא איתי לכנס", אומרת עדי. "הם אמרו שהנשים שלהם לא יראו בעין יפה את זה שהם יטוסו לבד עם אישה אחרת. אבל למה לא יכולים להיות לי עמיתים לעבודה שאני פשוט ביחסי עבודה איתם? כמה מהם אמרו לי שהם לא מוכנים לאכול איתי צהריים לבד. אני חושבת שאם היו עוד בנות בצוות הם היו מתרגלים, אבל בגלל שאני היחידה, הם תופסים את זה כמוזר".

"כשניסיתי לדבר בישיבת צוות לגמרי התעלמו מזה שדיברתי. כנראה אני לא מספיק צרחתי את מה שהיה לי להגיד", היא מוסיפה. עובדת אחרת בסניף הישראלי של חברת הייטק גלובלית איתה שוחחנו, סיפרה שבישיבות הצוות נהגו לקרוא לה בשמות מקטינים כמו "מאמי" ו"חמודה", וכשדיברה בתשוקה על נושא מקצועי, היא התבקשה להירגע כדי שלא תפרוץ בבכי. היחס הזה מדגים את ה"מלכוד" בו נמצאות נשים כשהן נמצאות בסביבה גברית מאוד: אם ידברו באופן שקט עדיין לא יתנו להן לדבר או שלא ייקחו אותן ברצינות. מצד שני, אם ירימו קול, יפגינו תשוקה או אסרטיביות, זה יתפרש לעיתים קרובות כרגשנות יתר.

"בטווח הקצר השינוי תלוי בנו, הנשים, לא פחות משהוא תלוי בגברים. אני מאמינה שאישה שנכנסת לחדר שבו היא האישה היחידה חייבת להביע את דעותיה בקול ובביטחון, לשאול שאלות מבלי להרגיש מבוכה, להתעקש על עמדתה ולא לתת לסיטואציה לאיים או להקטין אותה", אומרת עמיקם, ומבקשת להתמקד בפתרונות לעתיד.

מעגל קסמים: "נשים מעדיפות לבוא לעבודה שיש בה כבר נשים"

"זה 'אוברוולמינג' להיות בסביבה של גברים שרגילים להיות בסביבה של גברים אחרים, ולכן בין עצמם הם מתנהלים בלי גבולות. כשאת מצטרפת לתוך זה, הם לא משנים את השיח כי באת. השיח נשאר שיח מילואים עם שיחות שלמות שבהם מדברים על מועדון חשפנות שאחד מהם היה בו. זה שיח שלא קורה כשיש גיוון מגדרי אמיתי, אבל כשיש רק אישה אחת וקבוצה של אנשים שהיו יחד הרבה זמן, הם לא משנים את ההתנהלות הזו", אומרת נועה.

המחסור בנשים נפוץ בעיקר בחברות סטארט-אפ בתחילת דרכן. בעוד שנשים מהוות כ-30% מהעובדים בתעשיית ההייטק, סטארט-אפים רבים בתחילת דרכם מוקמים על ידי מייסדים גברים (נשים הן רק 8% מהמייסדות), ומגייסים את עובדיהם הראשונים בשיטת חבר מביא חבר. לעיתים מדובר אפילו בעשרות העובדים הראשונים, כולם או רובם המוחלט הם גברים שמכירים מהשירות הצבאי, ומביאים אחד את השני לעבוד בסטארט-אפים שהם מקימים, ואילו הנשים נשארות "מחוץ ללופ".

נשים בהייטק / אינפוגרפיק: אפרת לוי, גלובס
 נשים בהייטק / אינפוגרפיק: אפרת לוי, גלובס

"המנהל שלי מאוד רוצה לגייס נשים, אבל כשגייסו עוד מישהו גייסו גבר", נועה מספרת. לדבריה, חוסר בנשים במקומות עבודה יוצר מעין כדור שלג, שמוביל לכך שפחות נשים יגיעו לעבוד במקום: "כשאישה רואה רק גברים יש לזה אפקט. אישה שתבוא להתראיין במקום כזה ותראה אפס נשים, למה שהיא תרצה להיות הראשונה או היחידה? להרבה נשים זה יהיה מאיים והן יעדיפו להגיע למקום שכבר יש בו נשים אחרות".

"אם אנחנו יושבים בקבוצה שהרוב גברי ונאמרת בדיחה שאני מרגישה איתה מאוד לא בנוח, כי היא סקסיסטית, אני לא מרגישה בנוח לקום ולהגיד: רגע עצרו, מה קורה פה. כנראה שהייתי מרגישה בנוח אם הייתי ברוב וכולנו היינו מסתכלים אחד לשני ושואלים, 'רגע, מה קורה פה?'", אומרת ד"ר מיכל רוזן צבי, דירקטורית עולמית למידע רפואי במעבדת המחקר של IBM ל"גלובס". "אני חושבת שברגע שיש מסה קריטית של נשים, נשים מרגישות יותר בנוח לבוא ולדבר. בצוות שלי יש הרבה נשים, ונשים צעירות מתייעצות איתי ושואלות, איך אני מוצאת משרה כמו שלך?".

בדידות: "הקמתי קבוצת ווטסאפ כי הרגשתי לבד"

המחסור בנשים בהייטק הוביל להקמה של קהילות נשים רבות, הוותיקה והגדולה בהן היא קבוצת הפייסבוק "נשים בהייטק". מלבדה, פועלות קבוצות נוספות המיועדות לנשים מתחום מסוים, לפני או אחרי לידה, צעירות ומבוגרות. בשנה האחרונה החלה לפעול קבוצת וואטסאפ מצומצמת יחסית, בה חברות נשים שהן היחידות בחברה או בצוות. מטרתה היא לספק תמיכה לחברות בה ולספק להן מרחב לשוחח עם נשים אחרות, בהיעדר נשים שעובדות איתן במשרד.

"התחלתי לפני שנה לעבוד בסטארט-אפ שהיו בו שני מייסדים, ואני הייתי העובדת הראשונה. עם הזמן הצטרפו עובדים נוספים וגדלנו לאט לאט, בעיקר בתפקידי פיתוח, כשכולם אך ורק גברים. שני המייסדים הם גברים מקסימים שאני מעריכה ומכבדת גם אישית וגם מקצועית, והם היו מתים לקבל יותר קו"ח של נשים, אבל אין הרבה נשים בתחום הפיתוח. הבנתי שאהיה כנראה הרבה זמן האישה היחידה. פרסמתי פוסט בפייסבוק ושאלתי האם יש עוד מישהי כמוני, כי חסרה לי חברה נשית", מספרת גרין שהקימה את הקבוצה.

"נשים רוצות לשתף נשים אחרות, כי אנחנו לבד מול המחשב. יש משהו מאוד בודד בלהיות בסטארט-אפ גם בלי להיות האישה היחידה. העבודה המקצועית היא סוליסטית, כי בניגוד לחברה גדולה, אין חמישה אנשי מכירות, חמישה אנשי שיווק, וכמה אנשי פיתוח, אלא אחד מכל תפקיד. כשאת אישה יחידה בין גברים אז גם בפן החברתי זה מורגש, וכשזה היומיום, שלך זה מצריך פיצוי בזמן אמת. זה מה שנותן הוואטסאפ שלנו, בעיני", היא מספרת. ואכן, החוסר בחברה נשית ובשיחות במשרד עם נשים אחרות עלה בכל השיחות שקיימנו.

גם מיטל ברקוביץ', מייסדת קבוצת "נשים בהייטק", הקימה את הקבוצה בעקבות חוויה שלה כאישה יחידה. "עבדתי בסטארט-אפ בתחום אבטחת הסייבר במשך ארבע שנים, הגעתי כבודקת תוכנה, ואחר כך ניהלתי שם את ה-QA. הכרתי את המוצר הכי טוב מבחינה טכנית, ותמיד חפפתי עובדים חדשים, גם בפיתוח", היא מספרת. "למרות זאת, הייתה שם תחושת 'מועדון גברים' ואני הייתי מחוץ ללופ. המנהלים היו מגיעים בבוקר, אחד הביא את השני מהצבא, שותים יחד את הקפה השחור שלהם, נכנסים יחד לחדר, ואני לא נכנסת כי אני לא שייכת".

קבוצת הנשים היחידות פעילה כיום על בסיס יומיומי וחברות בה כמה עשרות נשים. מרבית הנשים איתן שוחחנו בהכנת הכתבה חברות בקבוצה, ומציינות אותה כגורם משמעותי ביכולתן להתמודד עם היותן נשים יחידות ביומיום. חלקן משתתפות בה על בסיס קבוע, וחלקן מוצאות בה תמיכה במקרים קשים במיוחד. "קבוצות נשים עוזרות בטירוף להבין אם דברים שעוברים עליי, עוברים רק עליי. כיף להיות חלק מקבוצה ולעזור לאחרות", מספרת דנה, אחת מחברות הקבוצה.

רק 22% בתפקידים טכנולוגיים בהייטק
 רק 22% בתפקידים טכנולוגיים בהייטק

לדברי גרין, "אפשר לחלק את סוגי ההתכתבויות בקבוצה לשתי קטגוריות: האחת - שיתוף ושיחרור קיטור, והשנייה - התייעצויות. בקבוצה שלנו יודעים מי מגיעה ומי נכנסת, וההתייעצות היא קצת יותר אינטימית מזו שרואים בקבוצות הפייסבוק. ההתייעצויות הן בעיקר סביב נסיעות לכנסים לחו"ל שיוצרים סיטואציות אינטימיות עם קולגות, אבל גם סביב סוגיות כמו משפחה, לידה והורות.

"בתקופה האחרונה, מאז פרשת היי-בוב (hibob), יש הרבה דיבור עליה ועל הנושא בכלל - מה היא אמירה לגיטימית ומה לא? האם אפשר להתבדח עם גבר כמו שאפשר עם אישה? ודברים כאלה", מוסיפה גרין. פרשת היי-בוב מתייחסת לחשיפה של "דה מרקר", ממנה עלה כי סמנכ"ל ומייסד הסטארט-אפ, המפתח מערכת לגיוס וניהול עובדים בחברות הייטק, לכאורה הטריד מינית נשים שעבדו עבורו.

גרין: "חוויתי בחיי לא מעט מקרים של הטרדות במקום העבודה, וברור שכולנו חווינו סיפורים דומים. לפני חודש מישהי שיתפה שהיא מרגישה אשמה על כך שהיא לא דיווחה על מקרה של הטרדה שחוותה בעבר. ברגע האמת את חוששת לדווח, ועד היום היא תוהה מה קורה שם ואם עוד נשים חוות את אותו הדבר".

משפחה: "שאלו אותי מה תכנון הילודה שלי"

"לגברים יש תחומי עניין שונים מלנשים, ובאופן טבעי יש להם יותר במשותף. זה יוצר נטייה טבעית לכך שכאישה תישארי מחוץ לדיון, ותמצאי את דרכך חזרה פנימה. לפעמים זה גם יוצר חוסר שוויון ביכולת להתחבר עם אנשים, ואנחנו צריכות לעשות אפילו יותר כדי לייצר יחסים קרובים", אומרת אירית קהאן, שותפה מנהלת בקרן דויטשה טלקום קפיטל פרטנרס ישראל. "גדלתי בתרבות גברית, אז התרגלתי להיות האישה היחידה בחדר ולהילחם בשביל עצמי - עד שהבאתי את הילד הראשון שלי. כשנכנסתי להריון הראשון, רציתי לשתף את החוויה עם אישה בצוות שלי, אבל לא היו נשים מלבדי. זו הייתה הפעם הראשונה שבה באמת הרגשתי שהיה יכול להיות נחמד לעבוד עם אישה נוספת", מעידה קהאן.

דנה מספרת כי: "לאורך הקריירה שלי תמיד הייתי מוקפת בגברים, והרגשתי שאני כאישה מתבטאת באופן שונה מגברים. אני רואה הרבה נשים שמפחדות מזה, אבל היום אני תמיד מוצאת לעצמי מקום בשולחן. עדיין, יש לי דאגה לגבי מה יהיה כשאני אהיה אמא ומזה אני מפחדת. איך יתייחסו אלי אם אכנס להריון? איזה גמישות תהיה לי עם השעות? היה לי דיון צהריים בעבודה, שבו הרבה מהקולגות הסכימו שאי אפשר ששני בני הזוג יעבדו במשרה מלאה אם יש ילדים, וברור מי מצופה להישאר בבית".

גם נועה מספרת על ציפייה לשעות עבודה ארוכות, ועל כך שבהיעדר אימהות אחרות היא צריכה להתמודד עם הסטנדרט הזה ולא יכולה להרשות לעצמה להתנגד לו. "המפתחים שאני עובדת איתם - אף אחד מהם לא נשוי או עם ילדים. יש ציפייה להגיע ליעדים, וכיוון שיש להם את כל הזמן שבעולם הם נשארים בעבודה עד תשע-עשר בערב, ואני צריכה להשלים הרבה מאוד שעות מהבית".

הקשיים של נשים יחידות מועצמים בכל מה שקשור לתא המשפחתי, כבר החל משלב ראיונות העבודה. "כשהגעתי להתראיין ישר שאלו אותי מה תכנון הילודה שלי ומתי אני מתכוונת לחזור אחרי חופשת הלידה. רק שתבינו שעוד בכלל לא היו לי אז ילדים", מספרת מפתחת טכנולוגיית בינה מלאכותית ב-IBM. "היום אני אומרת שאני יוצאת מהעבודה בארבע אחה"צ וזהו. בלי להסביר שזה בגלל שהילד שלי חולה או כי יש לי משהו. כמו כל גבר שאומר פשוט - 'אני יוצא היום מוקדם' - אני לא מביאה יותר תירוצים", היא מוסיפה.

גרין מספרת שהשיח בנושא הזה ער מאוד בקבוצת הווטסאפ המשותפת, וכי נשים חולקות בה סוגיות כמו "מתי לספר בחברה על ההריון? האם מותר להתעקש לצאת מוקדם לאסוף את הילד? והאם מותר או אסור לפטר? זה נוכח מאוד גם לגבי פגישות בשעות הערב בתפקידי שיווק ומכירות במקומות שעובדים מול ארה"ב, שעות בהן האימהות נמצאות עם הילדים".

עם זאת, בכל הנוגע למשפחה ולהורות, גם גברים מתמודדים עם קשיים, ואלה הפוכים דווקא: "ידיד שלי עובד תחת מנהלת, ובעיניה זה לא לגיטימי שהוא ייצא מהעבודה יותר מפעמיים בשבוע לאסוף את הילד. הנשים שעובדות איתו יוצאת שלוש פעמים בשבוע. אני מודעת לקושי של הגברים ולא רק לזה של הנשים - קורה שמעסיקים אומרים לגבר - 'שאשתך תצא'", מספרת גרין.

כתבות נוספות:
לאן נעלמות הנשים בהייטק / צילום: מתן פורטנוי, גלובס

תחנה 1 - בתי הספר: "מסלילים בנות למקצועות לא ריאליים"

טליה אלוני ויסמין יבלונקו

לאן נעלמות הנשים בהייטק / צילום: מתן פורטנוי, גלובס

תחנה 2 - צה"ל: מעצמת הסייבר מייצרת רוב גברי

יסמין יבלונקו וטליה אלוני

הרשמו לניוזלטר נשים בהייטק
נרשמת בהצלחה לניוזלטר