בבנקים, בקופות החולים ובהייטק: באיזה ענף יש הכי מעט נשים בדירקטוריונים?

נשים בדירקטוריון מעמיקות יותר, מנוסות ומאזנות את תאוות הסיכון של עמיתיהן הגברים • שורה של מחקרים מצביעים כבר שנים על התועלת, אז למה הייצוג עדיין חסר

מתוך הבנה שייצוגן של נשים בעמדות מפתח אינו הולם את חלקן באוכלוסייה, החלטנו ב"גלובס" בתחילת החודש לבדוק ולפרסם מדי יום במשך כשלושה שבועות את מצב הייצוג המגדרי בגופים שונים במגזרי המשק - ציבוריים, פרטיים וממשלתיים. גילינו, שהמקום היחיד בו נשים מהוות 40% מקרב חברי הדירקטוריון, הוא החברות הממשלתיות - עליהן חלה רגולציה. בכל יתר התחומים שבדקנו, ייצוג הנשים מצוי בחסר, עד כדי הדרה מוחלטת בחברות מסוימות.

הפרויקט עצמו, נולד זמן קצר לאחר שמנכ"ל בנק ההשקעות גולדמן זאקס, דיוויד סולומון, הכריז שהבנק לא ינפיק עוד חברות שבדירקטוריון שלהן מכהנים רק גברים, מתוך מטרה לפעול להגברת האיזון המגדרי בדירקטוריונים. ואומנם, בשנת 2020 ראוי בעינינו לשאול לא האם ישנה אישה אחת בצמרת - אלא האם מתקיים שוויון אמיתי, וניתן ייצוג הולם לחלק כה גדול מהאוכלוסייה, ומה המחיר שכולנו משלמים על חוסר הייצוג הזה כחברה - ולא רק כפרטים או כעסקים. 

את הפרויקט שלנו פתחו החברות הנחשבות לחתומות על מיתוגה של ישראל כ"אומת סטארט-אפ" - חברות הייטק בשווי של יותר ממיליארד דולר. שם גילינו תמונה עגומה במיוחד: מתוך 140 חברי דירקטוריון רק ארבע נשים מכהנות בדירקטוריונים - 2.9% בלבד. בבנקים למשל, שם הייתה לאורך שנים גם שדרת ניהול נשית חזקה, מהוות הנשים 20% בדירקטוריון - מיעוט, בחברות הטכנולוגיה 18%, ואפילו בחברות האנרגיה המיוצגות ב"מדד מעלה" - אליו מצטרפים בהתנדבות עסקים המתחייבים לעמוד במדדי ESG המציבים קריטריונים של אחריות תאגידית - נשים מהוות רק 23% סביב שולחן קבלת ההחלטות. גם במגזרים שבהם המצב טוב יותר מאחרים, התמונה הכללית נותרת זהה: נשים הן אמנם 51% מהאוכלוסייה, אך הן מיוצגות בחסר בולט בצמרת קבלת ההחלטות. מלבד הסקטור הממשלתי, הייצוג הגבוה ביותר נרשם בתחום הקמעונאות - שם הוא עומד על כ-31% בלבד. אגב כך, מעניין לציין כי מספר חברות שפנינו אליהן, דוגמת החברה המרכזית למשקאות קלים (קוקה קולה ישראל) ואורקם של מייסדי מובילאיי, סירבו למסור לנו את הנתונים - אולי מתוך חשש למיתוג שלילי בעידן שבו חברות מצופות לפעול בצורה ערכית יותר. 

"לא חשבתי שאני צריכה לחפש חברות לשולחן"

"לדור שלי יש גאווה מסוימת, אולי אפילו עיוורון. חשבתי שמי שמוכשרת מתקדמת, לא חשבתי שאני צריכה לחפש חברות לשולחן הדירקטוריון או שיש בעיה בייצוג נשים, כמו אנשים מהדור שלנו", אומרת פרופ' גבריאלה שלו, "האישה הראשונה". שלו היא לא רק השגרירה הראשונה (והיחידה בינתיים) של ישראל באו"ם, אלא גם הייתה האישה הראשונה, ופעמים רבות היחידה, בדירקטוריונים בהם כיהנה עד שנת 2017. "פעם זו אפילו הייתה גאווה להיות אישה יחידה בחדר, לא ראיתי בזה משהו שצריך להתנגד לו, אבל לאט לאט הבנתי שיש בעיה אמיתית. בכל מקום בו הסתכלתי סביב ראיתי מעט נשים סביב שולחן מקבלי ההחלטות, ומצד שני ראיתי שכשיש נשים - לא רק שהן מטביעות חותם, אלא שהן חזקות, מעורבות וחרוצות. הן מגיעות מוכנות לדיונים, שולטות בכל הפרטים הקטנים ומבינות על מה הן מדברות. ראיתי, בכל מקום שהייתי בו, פער עצום בין הייצוג הלא מספיק של נשים ובין הפעילות, הכישרון, המנהיגות והחריצות שלהן".

פרופ‘ גבריאלה שלו/ צילום: תמר מצפי

כשמאחוריה שנים רבות סביב שולחן קבלת ההחלטות בסקטורים ובחברות שונות ובהן בנק לאומי, אסם, טבע, חברת חשמל והסתדרות הדסה, היא מודה כיום שראתה במו עיניה כיצד חוסר שוויון מגדרי ואי גיוון פרספקטיבות בצמרת קבלת ההחלטות, עשויים לפגוע בסופו של דבר בחברות עצמן. היום, היא מדברת על חשיבות של הגדלת הייצוג המגדרי בדירקטוריונים ואומרת: "כשיש עוד אישה בחדר, השיח הופך להיות יותר כן, יותר קשוב, פחות יהיר. נשים מביאות לדירקטוריונים שיח אחר. אישה אחת לא יכולה לשנות את זה לבד - צריך כמה בחדר. אם בעבר נשים, כדי להתקדם, היו צריכות לאמץ תפיסה שבה הן רואות את החיים ואת הסיטואציה דרך עיניים גבריות, בשנים האחרונות גברים אימצו בעצמם שיח אחר - והם למדו אותו מנשים בסביבה. זה צריך לקרות גם בדרגים הכי בכירים, ובשביל זה צריך נשים שגם יקדמו נשים אחרות".

השאלה האם יש צורך לדאוג לשילוב נשים בדירקטוריונים, איננה שאלה של "כן" או "לא". הדיון כיום הוא על השאלה האם יש להסתפק ב"תמונה קבוצתית עם גברת" - דירקטוריון בו ישנה אישה אחת בלבד בבדידות מזהרת, או האם יש צורך לחתור לשוויון מלא ולייצוג רחב של אותו מגדר המהווה 51% מהאוכלוסייה. כאשר נשים מושפעות באופן ישיר מהחלטות הדירקטוריונים, יש להן זכות שקולן יישמע ושזווית ראייה המייצגת אותן טוב יותר ומבינה את צורכיהן, תבוא לידי ביטוי בתהליך קבלת ההחלטות.

לשילוב נשים בדירקטוריונים יש ערך כלכלי מהותי

פירמת הייעוץ וראיית החשבון "דלויט" בודקת מדי שנתיים את ייצוג הנשים בדירקטוריונים בעולם. לפי דו"ח שפרסמה החברה באוקטובר 2019, שיעור הנשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות בישראל נשאר ללא שינוי בשנתיים האחרונות, אחרי שהשלים עליה של כמעט 5% לפני שנתיים. נתון מעניין נוסף מהדו"ח, מצביע על כך שבחברות שבהן מכהנת אישה כמנכ"לית, 29% מחברי הדירקטוריון הם נשים, לעומת 16% בישראל. "בכל העולם וגם בישראל, מגמת העלייה בייצוג נשים, אותה ראינו ב-2019 נעצרה. ב-2019 אנחנו רואים סטגנציה", מסבירה אירנה בן יקר, מנהלת המרכז הישראלי לממשל תאגידי ב-Deloitte ישראל. "כשהגיעו למינימום הנדרש רגולטורית - אישה אחת, הרבה מהחברות עצרו שם. זה מראה שאין כוונה אמיתית לייצר שוויון מגדרי, אלא רק לסמן וי. הרגולציה היא ישנה מאד, צריך לקחת את זה קדימה. השיח בעולם לא מדבר רק על איזון מגדרי, אלא שילוב של כל שכבות האוכלוסייה. בישראל - אנחנו עדיין לא שם. יש הרבה מחקרים על כך שייצוג הולם לכל שכבות האוכלוסייה בסקטור העסקי מעלה את הפריון, את מגוון הדעות, משפר את התרבות הארגונית של החברות ומתחבר למגמה הגלובלית של חברות לגבי לעשות יותר מאשר לדאוג לשורת הרווח. חברות היום גם נותנות גילוי על כמה הן דואגות לשונות בדו"חות שלהם. זה צריך לבוא לידי ביטוי גם בישראל, ולא רק אצל 'המשוגעים לדבר' שמשלבים אחריות תאגידית כחלק מליבת העסק שלהם".

ואכן, מחקרים רבים שהתבצעו בעשור האחרון, מראים כי לשילוב נשים בדירקטוריונים יש ערך כלכלי מהותי, ולא מדובר רק בעניין של צדק והוגנות אנושית, שכן גיוון מגדרי משפיע באופן חיובי על קבלת ההחלטות בדירקטוריון, ומתבטא בהמשך בשיפור ביצועים ורווחיות. במחקר שביצעה פירמת רואי החשבון גרנט, התגלה שנוכחותה של אישה אחת לפחות בדירקטוריון, משפרת את ביצועי החברה. לפי גרנט, חברות בארה"ב, באנגליה ובהודו שהדירקטוריון שלהן מורכב מגברים בלבד - הפסידו בשל כך 430 מיליארד ליש"ט.

מחקר של קרדיט סוויס, שהקיף אלפי חברות בינלאומיות, מצא מתאם בין ביצועי מניה טובים ויחס הון־חוב נמוך, לבין שילוב נשים בדירקטוריון, כאשר לטענת החוקרים, נשים מאזנות את תאוות נטילת הסיכונים של הגברים, וחברות שבהן יש ייצוג לנשים בדירקטוריון, מתפקדות טוב יותר בעתות משבר, מאשר מועצות מנהלים המדירות נשים. עוד בהקשר הזה, במחקר שערכה פרופ' תמר אלמור, היא גילתה שנשים בדירקטוריונים הן בדרך כלל בעלות ניסיון רב יותר והשכלה רבה יותר מהגברים, ולו רק משום שנדרש מהן להוכיח את עצמן יותר כדי להגיע לדירקטוריון. משהגיעו לשם, הן מרגישות שהן נבחנות ולכן לא לוקחות סיכון מיותר.

במחקר נוסף שערכה S&P על פני 17 שנה ופורסם לאחרונה, התגלה כי חברות בורסאיות עם נשים בתפקיד מנכ"לית או סמנכ"לית כספים, נוטות להיות רווחיות יותר ומניותיהן בעלות ביצועים טובים יותר ביחס לחברות שבהן גברים ממלאים תפקידים אלה. לפי המחקר, בשנתיים שאחרי מינוי חדש לתפקיד מנכ"לית, ביצועי המניות של חברות שמינו אישה לתפקיד היו בממוצע טובים ב-20% מביצועי המניות של חברות שמינו גברים. מחקר אחר של MSCI research group מ-2017 שמצא שחברות אמריקאיות שהחלו את חמש השנים 2011-2016 עם לפחות שלוש נשים בדירקטוריון שלהן, דיווחו שההכנסות שלהן למניה היו גדולות ב-45% לעומת חברות שבדירקטוריונים שלהן לא היו נשים באותה התקופה. גם מחקר שבוצע באוניברסיטת קנדה ופורסם לאחרונה, גילה בבדיקת 5,000 חברות בארה"ב ובקנדה, שלדירקטוריון מגוון יש פחות חריגות כספיות, ותוצאות טובות יותר.

מועדון נחשק בשיטת "חבר מביא חבר"

מה אומר החוק? בחברות הציבוריות החוק מחייב לפחות דירקטור אחד בן המין שאינו מיוצג, בחברות ממשלתיות יש חובת ייצוג הולם, אשר בזכותה גדל באופן משמעותי הגיוון המגדרי בדירקטוריונים הממשלתיים, ובחברות הפרטיות יש למנות דירקטורית אחת חיצונית לפחות, אם בדירקטוריון אין נשים כלל. למרות זאת, הדרך לדירקטוריון אינה פשוטה כלל. בחלק גדול מהמקרים, הדרך למועדון הדירקטורים מתבצעת בשיטת "חבר מביא חבר", ומדובר במשרות נחשקות מאוד. בחברות הציבוריות שכר הדירקטורים, הנגזר ממספר הישיבות בחודש בהן הם משתתפים, גבוה, ונע בין 1,000 שקל ל־5,500 שקל בהתאם לחברה. ישיבות טלפוניות, זוכות אף הן לגמול, גם אם חלקי. זאת, בנוסף לשכר חודשי קבוע. התקרה החוקית מורכבת משכר שנתי שיכול לחצות את ה-150,000 שקל, כאשר ישנם דירקטורים המכהנים בכמה דירקטוריונים במקביל, בנוסף לעבודות אחרות שלהם.

לאורך השנים, נאבקת שדולת הנשים בכדי להגדיל את ייצוג הנשים בדירקטוריונים, ובזכות עתירה לבג"צ שהגישה לפני יותר משני עשורים, אכן התחולל השינוי הראשוני בנושא. כיום, אין בכך די, והשדולה מפעילה לחץ על מקבלי ההחלטות והחברות, בכדי להובילם להחלת סטנדרטים של שוויון מלא.

"הרגולטורים לא ששים לאמץ מדיניות של מכסות שמחייבת ייצוג. הם מעדיפים לדבר במונחים של תמריצים, והתמריצים לא עובדים כמו שצריך", אומרת מיכל גרא מרגליות, מנכ"לית שדולת הנשים. "מעבר לתועלת הכלכלית המוכחת של גיוון מגדרי בדריקטריונים, חשוב לעסוק בזה כי אלו הפנים של החברות העסקיות. את לא יכולה להיות מה שאת לא יכולה לראות. כשילדות, למשל, מסתכלות למעלה ולא רואות נשים בעמדות השפעה, הסיכוי שלהן לדמיין את עצמן באותם מקומות - הולך ויורד. כאשר אנחנו 50% מהאוכלוסייה, אנחנו צריכות להיות 50% ממוקדי ההשפעה. ואנחנו לא נמצאות שם, כי יש אפליה וסטראוטיפים לגבי תפקידים של גברים ונשים. צריך לייצר חקיקה מחייבת, כמו זו שקיימת לחברות ממשלתיות, גם לחברות ציבוריות. וחברות פרטיות צריכות להוביל מדיניות מוצהרת וולונטרית לקידום נשים. גם בתוך החברה ובכלל דרגי ההנהלה, וגם בדירקטוריונים".

גרא מרגליות מציינת נקודה נוספת; בשדרת הניהול בכללותה, עוד חוזר הניגון הגברי. "לאחרונה, אנחנו דווקא רואות תופעה הפוכה מזו שהיינו מייחלות לה בשנת 2020: יש ממש רגרסיה", היא מספרת. "במדד ת"א 125 למשל, יש מנכ"לית אחת היום: סמדר ברבר צדיק, לעומת שש נשים לפני כשנתיים. היו תפקידים כלכליים בכירים מאד שכיהנו בהן רגולטוריות, כמו נגיד בנק ישראל והמשנה לנגידה, הממונה על שוק ההון ומנכ״לית משרד האוצר, וכל מי שפרשה, בלי יוצא מן הכלל - הוחלפה בגבר. כשזה לא במודעות ואין פעולה אקטיבית כדי לדאוג שנשים יהיו בעמדות השפעה, אז אנחנו רואות שחוזרים ל'מצב הטבעי' - מצב שבו ממנים גברים לסביבה שכמעט כולה גברית". 

חוג הדירקטורים ברחבי העולם, הוא עדיין מועדון גברי. אולי אין בכך פלא, אם מתסכלים על הדירקטוריון דרך הכשלים והחסמים ששוק העבודה מציב בפני נשים. אי אפשר לנתק את מצבת הדירקטוריות ממצבן של נשים בעמדות הניהול הבכירות בשוק העבודה, שעה שהתמונה המתבררת לנגד עינינו ממחישה מצב שבו אף אחד מאיתנו לא יזכה לראות את הפער המגדרי נסגר בזמן חייו, וככל הנראה - הזכות הזו תמנע גם מילדינו.

לפי דו"ח פערי המגדר של הפורום הכלכלי העולמי לשנת 2020, סגירת הפערים הכלכליים בין גברים ונשים איננה באופק, ולא תתרחש ב-257 השנים הקרובות, לפי קצב ההתקדמות הנוכחי. בדו"ח נמצא כי למרות השיפור שחל בשנים האחרונות, ההתקדמות הולכת ומאטה - והשנה נוספו למעלה מ-50 שנים נוספות לסגירת הפערים.

עו"ד מיכל גרא-מרגליות / צילום: יונתן בלום, גלובס
 עו"ד מיכל גרא-מרגליות / צילום: יונתן בלום, גלובס

ויכוח ער במדינות שניסו להסדיר ייצוג בחקיקה

לפי דו"ח מקינזי, אילו נשים היו ממלאות תפקיד זהה לזה של גברים בשווקי העבודה, ניתן היה להוסיף עד 28 טריליון דולר לתמ"ג השנתי העולמי. כלומר - עלייה של 26%. דו"ח מעניין נוסף של חברת מריל לינץ', מצא כי סגירת פערים מגדריים עשויה להגדיל את התוצר העולמי ב-12 עד 28 טריליון דולר עד שנת 2025, דבר שגם יביא לחיזוק ניכר בשוקי ההון ברחבי העולם.

בשנים האחרונות, החלו מדינות ברחבי העולם להסדיר את נושא השוויון המגדרי לא רק בדירקטוריוני החברות הציבוריות, אלא גם בכלל המגזר העסקי. לא מדובר בהליך חקיקה פשוט, שכן במדינות בהן חוקקו חובת ייצוג הולם לנשים בדירקטוריונים של חברות נסחרות, דוגמת נורבגיה, גרמניה וקליפורניה - הליך החקיקה נמשך שנים רבות ועורר ויכוח ער בין המצדדים והמתנגדים לחוק.

למרות שבאיחוד האירופי ניסו לקדם דירקטיבה מתקדמת באשר לשוויון מגדרי בדירקטוריונים והטלת סנקציות משמעותיות על חברות המדירות נשים, נכון להיום לא קיימת חקיקה בנושא. יחד עם זאת, במדינות השונות מתייחסים באופן פרטני לעניין.

שיעור הנשים בדירקטוריונים בעולם
 שיעור הנשים בדירקטוריונים בעולם

נורבגיה הייתה המדינה הראשונה שכבר בשנת 2008 חוקקה את חוק חובת ייצוג הולם לשני המינים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות, כמו כן קיימת בחוק סנקציה של פירוק חברה שלא תעמוד במכסות שנקבעו. החקיקה קובעת כי גם אם ישנם שני חברים בדירקטוריון - ישנה חובת ייצוג לשני המינים, ואם בדירקטוריון יש תשעה חברים ומעלה - ישוריינו 40% עבור נשים.

איסלנד הייתה המדינה השנייה באירופה לקבוע חקיקה, שבדירקטוריונים של חברות ציבוריות ובחברות פרטיות המעסיקות לפחות 50 עובדים, יהיה ייצוג לשני המינים. החקיקה קובעת שכאשר בדירקטוריון מכהנים שלושה אנשים או יותר, אחוז הגברים או הנשים לא יפחת מ-40%.

הפרלמנט הבלגי חוקק ב-2011 חוק לפיו בחברות בבעלות המדינה ובחברות הנסחרות בבורסה יהיה ייצוג של לפחות שליש מבני המגדר השונה. דירקטוריון של חברה לא יעמוד במכסה הנדרשת, כל חבריו לא יהיו זכאים להטבות כלכליות או אחרות הנובעות מהמשרה, ורק לאחר עמידה בדרישת החוק יושבו ההטבות הללו לחברי הדירקטוריון. עוד נקבע בחוק, כי אם הדירקטוריון לא עומד במכסה הנדרשת, אזי אם המינוי הבא לדירקטוריון לא יתקן זאת, המינוי יהיה בטל. מינוי של דירקטור חדש לדירקטוריון יהיה בטל גם במקרה שבו המינוי החדש יוביל לכך שהיחס בין המינים לא יעמוד בדרישות החוק.

בבריטניה, מאידך, קיימת גישה וולונטרית לגבי ייצוג הולם לנשים בדירקטוריונים של חברות, כלומר הממשלה בחרה לא לקדם חקיקה בנושא, והמגזר העסקי התחייב לעמוד ביעדים שהוסכם עליהם: 33% עד 2020. 

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988