דעה: חוק סימון המוצרים - טוב אבל לא מספיק

בעולם הדיגיטלי המקוון, הקלות במעבר בין מוצרים באמצעות גלילה או לחיצה פשוטה על מסך הטלפון הנייד מייצרת לכאורה שפע חיובי, אולם עם כל השפע שסביבנו נראה שאין מענה אמיתי לצרכים הספציפיים שלנו כצרכנים

סימון מוצרי המזון / צילום: מיכל רז-חיימוביץ'
סימון מוצרי המזון / צילום: מיכל רז-חיימוביץ'

עם פתיחת השנה האזרחית, חוק סימון המוצרים נכנס לתוקפו. תכלית החוק מעבר לעידוד ייצור מוצרים יותר איכותיים ובעלי ערך תזונתי גבוה יותר, היא שקיפות צרכנית על-ידי הנגשת המרכיבים בשפה פשוטה ונגישה יותר לצרכנים. נראה כי חקיקות דומות מסוג זה שמתחילות לצבור תאוצה בעולם ומסמנות את תחילתה של מגמה צרכנית חדשה ששמה על נס שקיפות ואיכות מוצרים. עד היום המגמה השלטת בתחום המזון והקמעונאות הייתה כזו ששמה דגש על מחיר ושפע גדול של מוצרים, יש שיטענו אף שפע רב מדי.

בעולם הדיגיטלי המקוון, הקלות במעבר בין מוצרים באמצעות גלילה או לחיצה פשוטה על מסך הטלפון הנייד מייצרת לכאורה שפע חיובי, אולם עם כל השפע שסביבנו והתחזקות ה-Mass Marketing, נראה כי אין מענה אמיתי לצרכים הספציפיים שלנו כצרכנים, וכי הנגשת המידע אודות מרכיבי המוצרים נותרה מאחור - דבר שמוביל ללא פחות מ-lose-lose situation. כך אותו שפע מביא עימו הצפה של מבחר ומגוון מוצרים ואיתם מידע אינסופי שלרוב לא מונגש לצרכן - בין אם בשל הצגת מרכיבי מוצרים כתרכובות כימיות שונות ומסובכות על גב האריזה הפיזית ובין אם על מסך האתר או האפליקציה.

נראה כי החלת החקיקה החדשה מקדמת אותנו אל עבר שקיפות צרכנית לה אנחנו שואפים. אולם המהלך עצמו הוא חלקי ביותר, שכן לא ניתן לסמן מוצרים המיובאים במסגרת "יבוא אישי", זאת משום שהזמנת המוצר והכנסתו למדינת ישראל היא באחריות המזמין. כך, הפטור מחובות הסימון יוצר מצב מסוכן בעיקר לבני הנוער אך גם למבוגרים.

לקונה נוספת שעולה - החוק חל רק על 7% מכלל צריכת המזון בישראל ואינו יכול לכלול את כלל מוצרי המזון המוגדרים כמוצרים הפוגעים בבריאות הציבור, גם אם נראה שלסימון יש השפעה על הורדת רמת הצריכה של מוצרים אלה. זאת ועוד, לא ניתן לסמן את כל מוצרי המזון המכילים שומן טראנס, שהוא מסוכן לבריאות אף יותר מסוכר או נתרן. הפתרון למצב זה נעוץ דווקא בטכנולוגיה עצמה, כך שזו מהווה את האתגר הגדול ביותר של הקמעונאים, איתו יתמודדו בעשור הבא.

כיום ישנם כלים טכנולוגיים חכמים, המבוססים על טכנולוגיית AI, המאפשרים לא רק הנגשה של מרכיבי המוצרים על-ידי הצגתם "בשפה הטבעית" המובנת לכולם, כך שכל אחד ואחת מאיתנו יוכל לדעת האם המוצר מכיל חומרים משמרים, בהם נמנות מספר תרכובות כימיות שעד כה היו מוצגות בצורה מסורבלת, או חומרים מזיקים אחרים.

טכנולוגיות אלה, יאפשרו מעבר להנגשה זו, סינון של מוצרים לפי הרגלי הצריכה והעדפות הפרטים ואף יציעו חלופות למוצרים שיותר מתאימים לנו. שימוש מושכל בטכנולוגיות אלה יביא להנגשה זו, כך שכל אחד יוכל לדעת מה הוא צורך ולהיחשף למוצרים שהכי מתאימים עבורו, דבר שצפוי להגדיל את הסיפוק בבחירה של כל אחד ואחת מאתנו תוך יצירת התאמה פרסונלית ומדויקת והפיכת חוויית הקנייה במרחב הדיגיטלי למהנה, דינמית וכזו המייצרת ערך אמיתי באופן שיעודד בחירה מושכלת של מוצרים בתקווה לשינוי הרגלי הצריכה לבריאים יותר.

לשם הפיכת הרגלי הצריכה של הציבור לבריאים יותר, יש צורך, בנוסף להטמעת טכנולוגיות מתקדמות אלה, לערוך גיוס לאומי טוטלי של כל המערכות הציבוריות הקשורות לבריאות הציבור, המשפיעות על קידום בריאות הציבור, דוגמת חינוך הנוער במסגרת בתי הספר, קידום תזונה בריאה גם במסעדות ובמזללות, זאת בנוסף לחינוך עמוק גם של ההורים ועוד; זאת במטרה ליצור פתרון הוליסטי - כך שהצרכנים יהיו מודעים לחשיבות של מוצרים בעלי ערכים תזונתיים המטיבים עם הבריאות וישתמשו באותה הנגשה וסינון שמציעה הקדמה הטכנולוגית ובכך ימקסמו את היתרונות של זו, במטרה ליצור תרבות צריכת מזון בריאה ונכונה יותר. 

הכותב הוא מייסד חברת SuperUp. החברה פיתחה פלטפורמה לקמעונאים המאפשרת התאמה פרסונלית של המוצרים לצרכן, המבוססת על פטנט רשום

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988