הקורונה היא רק תירוץ אחד: אלה רשתות האופנה הבינוניות שמתקשות להחזיק מעמד

המציאות של שוק האופנה הישראלי קטלנית לא פחות מהקורונה • ל"גלובס" נודע כי ארבע רשתות אופנה סובלות בתקופה האחרונה: בוניטה דה מאס ביקשה לדחות תשלומים לקניוני עזריאלי, גליק נתבעת ע"י חברת הביטוח מגדל, גליתה סוגרת חנויות, וקידס קדס נוטשת את הקניונים

רשתות אופנה במשבר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, גלובס
רשתות אופנה במשבר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, גלובס

ינואר ופברואר נחשבו מאז ומתמיד לחודשים מאתגרים ביותר עבור ענף האופנה. שינויי מזג האוויר, הדוחות השנתיים, ותקופה "צחיחה" בכל הנוגע לחגים ומועדים שיביאו תנועה למרכזים המסחריים. כעת מצטרף למורכבות הזו אתגר נוסף - התפשטות וירוס הקורונה בסין, שהביא להשבתת המפעלים שמהם רוכשות קמעונאיות רבות את הסחורה שלהן. הווירוס אילץ את החברות לשלוח נציגים למדינות אחרות כדי לבחון חלופות לייצור כדי למנוע פגיעה מהותית בפעילותן בהמשך השנה.

ובכלל, האתגרים הללו הם רק קצה הקרחון של הבעיות המאיימות על ענף האופנה בשנים האחרונות לאור מגמות ארוכות טווח ומשמעותיו: בראש ובראשונה רכישות האונליין, ולצידן הגידול העקבי במספר הנוסעים לחו"ל, בין היתר, למטרות שופינג. עם זאת, הסערה העולמית שנובעת מהשפעות הקורונה עשויה להעיב באופן זמני גם על שתי מגמות אלה באופן זמני בלבד. זאת, משום שיש אי-ודאות בנוגע למשלוחים מסין, דבר שמשפיע על ההזמנות, כמו גם חששות בנוגע לטיסות לחו"ל.

כל זה מייצר מציאות מורכבת במיוחד עבור רשתות האופנה. דבר זה נכון במיוחד עבור רשתות קטנות ובינוניות שנאנקות כבר שנים תחת המציאות התחרותית המאתגרת שבמסגרתה צרכני האופנה משנים את אופי הרכישות לרכישות מוטות מחיר, נוחות ורכישות בחו"ל, ולהן משאבים מוגבלים.

כך למשל, רשתות כמו "בוניטה דה מאס", "גליק", "גליתה", ו"קדס קידס" מוצאות את עצמן בימים אלה מתמודדות עם נסיבות לא פשוטות שמשפיעות על הפעילות היומיומית שלהן. מבדיקת "גלובס" עולה כי לחברת המחקר והייעוץ הכלכלית "דן אנד ברדסטריט" הגיעו לאחרונה אינדיקציות שליליות לגבי הרשתות המדוברות, ובחברה בוחנים את רמת הסיכון בהתאם.

1. בוניטה דה מאס: בעזריאלי מאיימים

כך, ל"גלובס" נודע כי עזריאלי, קבוצת הקניונים הגדולה בישראל, העבירה פנייה חריגה לרשת האופנה "בוניטה דה מאס", שבמסגרתה התריעה כי על הרשת לשלם מיידית אחרת היא תחלט לה את הערבויות שהרשת העמידה לטובתה. לטענת גורמים בשוק, הסיבה לפנייה החריגה של קניוני עזריאלי לרשת היא אי תשלום כסדרו מצד הרשת. לאחר פניית "גלובס" בעניין זה הבהירו גורמים בסביבת רשת האופנה כי הסוגיה נפתרה, כשלטענתם יושבו המחלוקות בין הצדדים. בעזריאלי בחרו שלא להגיב לנושא.

רק לפני כחצי שנה פתחה הרשת חנות חדשה בקניון עזריאלי מלחה בירושלים. כמו כן, הרשת מפעילה חנויות בקניונים נוספים של הקבוצה, ביניהם אחד מקניוני הדגל של הקבוצה - קניון איילון ברמת גן, וזאת בנוסף לקניון עזריאלי אור יהודה, קניון עזריאלי רמלה, וקניון עזריאלי מודיעין.

מדובר במהלך חריג. אמנם כל שוכר מעמיד בטוחות לקניון למקרה שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו לקניון, ואולם מקרה של חילוט ערבויות אינו עניין שבשגרה. עוד נודע, כי בעלי הרשת פנה לקניונים לדחות את תשלום שכר הדירה לחודש פברואר, כשחלקם הסכימו לפריסה וחלקם הקשו עליו יותר.

בד בבד, ל"גלובס" נודע כי הבעלים של הרשת, פועלים בימים אלה למימוש נדל"ן שבבעלותו. ככל הידוע מדובר במגרש בחוף התכלת, הממוקם באזור מלון מנדרין. לא ברור אם יש קשר בין הדברים.

מהיועץ המשפטי של "בוניטה דה" מאס, עו"ד חובב ביטון, נמסר בתגובה כי "כלל פעולותיה של מרשתי בין היתר כלפיי קבוצת עזריאלי הנן במהלך עסקים, במסגרת מחלוקת עסקית לגיטימית שכבר באה על פתרונה נכון למועד כתיבת שורות אלה. כל פרשנות אחרת אין בה ולא כלום. מרשתי נהנית מתמיכתם של המערכת הבנקאית ונותני אשראי תוך כך שהנה עומדת בכלל התחייבויותיה עד תום".

עוד נמסר כי "בכל הנוגע לנכסיו הפרטיים של בעל השליטה - יובהר כי מרשי הוא אדם פרטי אשר רשאי לפעול ברכושו בכל דרך שיימצא לנכון ואינו מוצא לנכון להתייחס בכל הנוגע לנושאים הרלוונטיים לרכושו הפרטי".
"בוניטה דה מאס", בבעלותו ובניהולו של צ’רלי זיתוני, נוסדה ב-1999. החברה עוסקת הן בהפעלת רשת חנויות לבגדי נשים ומונה כ-36 חנויות תחת המותג BONITA DE MAS, והן פועלת כסיטונאית בין היתר בתחום ההלבשה התחתונה עבור קמעונאיות אחרות. החברה הפסיקה את פעילותה בשנת 2002 לאור קשיים, אם כי חידשה את פעילותה ב-2014. בחברה מועסקים כ-100 עובדים. היקף המכירות השנתי של הרשת מוערך בכ-42 מיליון שקל ב-2018.

2. גליק: תביעה בסך רבע מיליון שקל

במקביל, ל"גלובס" נודע כי חברת בגדי הים הוותיקה "גליק", מתמודדת בימים אלה עם תביעה בהיקף של כרבע מיליון שקל מטעם חברת הביטוח מגדל, וזאת בטענה כי לא שילמה הפרשות פנסיוניות או ביטוחי מנהלים לעובדיה.

מהתביעה שהוגשה לבית המשפט האזורי לעבודה בחיפה מטעם מגדל חברה לביטוח ומטעם מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל, עולה כי הנתבעת חדלה להעביר את תשלומי ההפרשות או ביטוח החיים או המנהלים לתובעת תוך שהיא מתייחסת ל-21 עובדים. ממכתב התביעה עולה כי חלקם אף עזבו את מקום עבודתם. עוד נטען בכתב התביעה, כי "הנתבעת לא שעתה לפניות חוזרות ונשנות מאת התובעת בגין ההפרשות והתשלומים" המדוברים.

גליק נוסדה על-ידי משפחת גליק ב-1995 והיא מתמחה במכירת בגדי ים הן תחת חנויות קמעונאיות שממותגות בשמה, והן כסיטונאית עבור קמעונאיות אחרות. הרשת מפעילה כיום כ-14 חנויות ומעסיקה 60-70 עובדים.

בחברת גליק הופתעו לשמוע על כתב התביעה, ומסרו בתגובה לפניית "גלובס" כי "כתב התביעה מעולם לא הומצא לחברתנו ושמענו עליו לראשונה מפניית "גלובס". על-פי האמור בכתב התביעה עצמו (אשר כאמור, הגיע אלינו מפניית העיתון) - מדובר בתביעה הזויה בגין אי העברת כספי עובדים אשר סיימו מזמן את עבודתם בחברה. בהתאם לאמור בסעיף 5 לכתב התביעה מדובר בעובדים אשר סיימו את עבודתם בשנים 2015-2017. גם מכתב התביעה עצמו עולה כי מלוא ההפרשות עד לתקופת סיום עבודתם שולמו במועד.

"התובעת, חברת מגדל, כותבת מפורשות בכתב התביעה כי חברת מגדל ‘ערה לכך שהמבוטחים סיימו את עבודתם בחברה’, אך בשל כך שלא התקבלה אצלם הודעה מתאימה בדבר סיום עבודתם היא שומרת לעצמה לתבוע את רכיב ‘הריסק שבפוליסה’.

"תמוה ביותר איך טוענת חברת מגדל שהיא לא יודעת מתי סיימו העובדים את עבודתם וכי לא קיבלה הודעה מתאימה על סיום של עובדים אלה - שעה שבכתב התביעה עצמו (בסעיף אחר לכתב התביעה) חברת מגדל מציינת מפורשות את תאריכי סיום העסקת העובדים. לאור האמור לעיל, מדובר בתביעה חסרת בסיס אשר אין בה כל פירוט - כיצד חושבה התביעה בסך של 260 אלף שקל שצוינה בכתב התביעה.
"לא זאת בלבד, אלא שבסופו של כתב התביעה עצמו - כותבת חברת מגדל כי אין מקום לאמור בתביעה והיא מעמידה את התביעה על ‘רכיב הריסק בלבד’ לתקופה של 13 חודשים מיום העזיבה ולא את הסכום האמור בכותרת כתב התביעה עצמו - בסך 260 אלף שקל. לא בכדי לא הומצא כתב התביעה חסר בסיס זה לידי חברת גליק עד היום".

בחברה אף טוענים כי "מצבה הכלכלי של חברת גליק איתן", וכי היא "נמצאת בימים אלה בתנופת התרחבות בכל הארץ. בשנת 2019 פתחה החברה שלושה סניפים חדשים במרכזי קניות בקניונים מרכזיים, ובימים אלו החברה בחתימת הסכמים לפתיחת שתי חנויות נוספות. נראה כי מקומה של תביעה הזויה זו להתנהל הנה בבית המשפט ולא מעל דפי העיתון".

לדברי גורמים בענף, הקטגוריה שבה פועלות רשתות כמו גליק או בוניטה דה מאס הן הנפגעות העיקריות ממגמות השמיים הפתוחים והאונליין, וזאת משום שהן פועלות בקטגוריה של טווח מחירים בינוני. גורמים בענף גורסים כי "הענף של בגדי ים והלבשה תחתונה בישראל ספג מכה קשה, הלקוחות של מחירי אמצע הלכו לכיוון האינטרנט, זה לא דברים שאתה צריך מהיום למחר אז קל להזמין אותם. המכירות בישראל צומחות רק בקרב רשתות שפועלות בקצוות - במחירים מאוד זולים או במחירי יוקרה דוגמת ג’ק קובה, ורשתות הביניים יורדות בפדיונות".

3. גליתה: השכירות חונקת

רשת נוספת שנמצאת במגמת התייעלות בימים אלה היא "גליתה". ל"גלובס" נודע לאחרונה סגרה הרשת מחוסר רווחיות חנויות בערים כרמיאל, מודיעין ואילת, וישנה חנות נוספת שצפויה להיסגר בקרוב. לפי המידע שהגיע לידנו, מספר רב יותר של חנויות הוצע לאכלוס בשוק, אולם ברשת מתעקשים כי מדובר רק בארבע הסגירות הללו. בחברה אמרו ל"גלובס" כי "במסגרת התייעלות החברה לשנת 2020 החלטנו לסגור ארבע חנויות ומתוכם סגרנו כרגע שלוש. הסיבה שסגרנו את החניות בקניונים היא ששכר הדירה היה גבוה ולא הצדיק את מה שקורה כרגע בקניונים (מבחינת תנועת לקוחות - ש.מ). לעומת זאת את פעילות האתר שלנו שילשנו, וגם ממש בקרוב אנחנו נצא איתו לחו"ל. ככה שמבחינת התייעלות, סגירת חנויות אלו יתרמו לחברה בכך שההוצאות יקטנו, אבל המחזורים לא יפגעו".

גליתה החלה את פעילותה ב-2012 והיא קמעונאית וסיטונאית של אופנה לנשים והיא מונה כ-29 חנויות. מחזור המכירות שלה ב-2018 מוערך בכ-71 מיליון שקל והיא מעסיקה כ-250 עובדים. החברה נמצאת בבעלותם ובניהולם של גלית מלכין (33%), דניאל מלכין (33%) ושמעון אמסלם (33%).

4. קדס קידס: סוגרים ומתייעלים

רשת נוספת שחנויותיה מוצעות בשוק להחלפה במסגרת מה שהיא מכנה תהליך התייעלות, היא "קדס קידס" שבבעלות משה זילברשטיין. ל"גלובס" נודע כי לאחרונה פינתה הרשת את נוכחותה במספר מרכזים מסחריים וקניונים, כשחלק מהחנויות כבר נסגרו וחלק מהן עדיין מוצעות בשוק. גורמים בענף אף מעריכים כי מדובר ב"חיסול שקט" של הרשת.

מבעלי הרשת נמסר ל"גלובס" כי "רשת קדס מבצעת בימים אלו תהליך התייעלות במטרה לשפר את ביצועיה ולהמשיך לשרת את לקוחותיה במתכונת בריאה ויעילה יותר". כיום מונה הרשת 46 חנויות לאחר שסגרה בחודש האחרון שלוש חנויות.

נציין כי המציאות הזו מתרחשת על אף שהשנה הנוכחית, 2020, נפתחה במומנטום חיובי - עם צמיחה של 3.2% בפדיונות הקניונים והמרכזים הפתוחים בחודש ינואר ביחס לחודש המקביל אשתקד, וזאת אחרי שלראשונה מזה חודשים רבים שהענף מציג תוצאות של צמיחה בחודש "שגרתי" ללא חגים ומועדים.
אלא שגורמים בשוק מספקים הסבר מורכב יותר לנתון הזה: "העלייה בפדיונות נובעת מכך שהרבה חנויות נסגרו, גם של רשתות קטנות וגם של רשתות גדולות, כך שעוגת הפדיונות מתחלקת בין בפועל בין פחות חנויות". 

ענף הקרוזים מחשב מסלולים מחדש

גם חברות הקרוזים מחשבות מסלול מחדש. השוק באסיה, שעליו הימרו כל חברות הקרוזים בשנים האחרונות, הפך להיות מוקצה מחמת הקורונה. חברות הקרוזים מודיעות בזו אחר זו על חישוב מסלול מחדש ושינוי ביעדים להפלגות שהיו אמורות לשייט בין מדינות אסיה. ברוב החברות, מי שרכש קרוז יוכל לבטל אותו ולקבל זיכוי למימוש בתוך כשנה. החברות מעבירות את הספינות שלהן לאיזורים אחרים בעולם, בהן סביב יבשת אמריקה והמזרח התיכון - כולל ישראל.

הפגיעה בפעילות חברות הקרוזים באה לאחר שבשנים האחרונות נהנתה התעשייה הזו מגידול במספר השטים שלה, כולל מישראל. הדיווחים מהספינה דיימונד פרינסס העוגנת מול חופי יפן שעל סיפונה גם אורחים ישראל תורמים לחשש של תיירים רבים לעלות על אוניות שייט.

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988