פיננסים פתוחים: קברניטי הבנקים מפליגים אל ים פיננסי חדש

מנהלי הבנקים משיטים את ספינות הענק שלהם במים הסוערים של היומיום, כשהשינויים הטכנולוגיים העצומים מחייבים אותם לבחון בכל יום מחדש את נתיב השיט ולהחליפו מדי פעם • ואולם, ייתכן כי בסוף הדרך הכינוי "בנק" יישאר רק למזכרת • האזינו

השקות מרובות של שירותים פיננסיים מטעם ענקיות הטכנולוגיה / צילום: shutterstock
השקות מרובות של שירותים פיננסיים מטעם ענקיות הטכנולוגיה / צילום: shutterstock

משל עתיק מספר על ספינתו של תזאוס מלך אתונה. הספינה, המורכבת מ-1,000 לוחות עץ, עומדת במספנה לתיקון. חמישה לוחות עץ נרקבו, והם מוחלפים בלוחות חדשים. במספנה מונחים למשמרת חמשת לוחות העץ הרקובים, ואילו על הספינה חמישה לוחות חדשים ועוד 995 לוחות מקוריים. האם מדובר עדיין בספינתו של המלך תזאוס? רובנו נענה שכן.

אבל מה קורה אם נחליף 500 לוחות רקובים ונתקין במקומם חדשים? האם הספינה שבה פחות מחצי מהלוחות המקוריים, היא עדיין ספינתו המקורית של תזאוס? ומה קורה כש-90% מהלוחות הם חדשים? האם היא עדיין אותה ספינה?

סיפור ספינתו של המלך דומה מאוד לסיפורם של הבנקים בימינו. מדובר ביישויות עסקיות, העומדות בפני שינוי הדרגתי וצועדות אל עבר עתיד לא ידוע. האם בנק שמאפשר שירותי תשלום באמצעות מאות חברות פינטק, הוא עדיין בנק? האם בנק שלא ייתן הלוואות יהיה עדיין בנק? ואכן, מצוקתם של קברניטי הבנקים בימינו לא פחותה ממצוקת הפילוסוף היווני אל מול ספינתו של תזאוס.

מובילי הבנקים משיטים את ספינות הענק שלהם במים הסוערים של היומיום, במצב של אי-ודאות חלקית. השינויים הטכנולוגיים העצומים מחייבים אותם לבחון בכל יום את נתיב השיט ולהחליפו מדי פעם, כמו המעבר לשירותים דיגיטליים. אלא שמהחלפה להחלפה הספינה נהפכת, תוך כדי שיט, לכלי תחבורה אחר. ייתכן כי בסוף הדרך הכינוי "בנק" יישאר רק למזכרת.

בדרך לעולם של Open Finance

הסביבה הבנקאית עוברת תהליך מועצם של התפרקות. מהלך הבנקאות הפתוחה שנכפה על הבנקים על ידי הרגולטור מחייב את הבנקים לחלוק את המידע הפרטי של הלקוחות, ובאישורם, עם חברות פינטק המתחרות בהם עצמם. אבל הרגולטורים בישראל ובעולם מתייחסים אל מהפכת הבנקאות הפתוחה כאל שלב ראשון בלבד. השינוי הנוכחי, המחייב את הבנקים לשתף גורמים שלישיים בנתונים של הלקוחות ולאפשר להם לבצע פעולות לטובת הלקוחות, מוגבל בינתיים לשירותים בנקאיים בסיסיים, אבל זהו רק שלב ראשון בדרך למה שמכונה Open Finance - עולם שבו תחומי ההשקעות, ההלוואות, המשכנתאות וכל שאר השירותים נפתח כולו לגורמים שלישיים.

הרגולטורים אינם מתמהמהים. ה-FCA הבריטי פרסמה בדצמבר האחרון קריאה להתייחסויות לסדרה של שאלות עקרוניות הקשורות בפתיחת השוק לקראת Open Finance. זמנה של בלעדיות הבנקים על שירותים פיננסיים קצוב. הסביבה הפיננסית מתפרקת והולכת לאלפי שירותים פרטניים וחלקיים, שיינתנו ללקוחות על ידי אלפי נותני שירותים.

דוגמה לכך יכולה לשמש Silo - אפליקציה חדשה של בית ההשקעות הבריטי Killik & Co. ל-Silo יש גישה לחשבונות הבנק של הלקוחות ונגישות לכספם, והיא מאפשרת ללקוחות להגדיר סכומי חיסכון ולהשקיע אותם על פי המלצתה. זוהי כמובן רק התחלה.

הכלים הפיננסיים החדשים יעניקו ללקוחות שורה של יתרונות. הם יוכלו להביט באופן כולל ופתוח על כל הנכסים וההתחייבויות הפיננסיים שלהם. חברות פינטק ואינשורטק חדשות יוכלו להשתמש בנתונים שיחשפו השחקנים הגדולים כדי להשיג ללקוחות מוצרים טובים יותר - והלקוחות יוכלו לנדוד בקלות רבה יותר בין נותני השירותים השונים.

אבל לא רק הבנקים עומדים משתאים אל מול העולם היציב המתפרק אל מול עיניהם. מצבם של הלקוחות לא פשוט יותר. אלה יעמדו מול היצע עצום של אלפי שירותים ואפליקציות, ללא יכולת ברורה להבין את ההבדלים ביניהם וללא יכולת רציונלית להחליט על שימושים בהם. וכאן מצויה ההזדמנות של הבנקים, שיוכלו לאמץ את עולם "הפיננסים הפתוחים" ולמצב את עצמם כנמל הבית של הלקוחות.

אמון הלקוחות הוותיקים יאפשר לבנקים להפוך לשער הכניסה הבטוח אל עולם הפיננסים גדוש השירותים, ואולי אף לפלטפורמה הראשית לכלל שירותי הפיננסים בעולם החדש.

בסקר שנערך על ידי ה-UK consumer survey report בשנה שעברה (CREALOGIX 2019), הוצגה למשתמשים אפשרות עתידית להיכנס לכל השירותים הפיננסיים בשוק באמצעות זיהוי בנקאי, למעשה, דרך חשבון הבנק שלהם. 84% מהמשיבים הבינו את משמעות הפעולה, ויותר מ-60% מהמשיבים ענו כי יעדיפו להשתמש באפשרות ולהשתמש בחשבון הבנק כשער פיננסי.

בסקר טמון רמז לכיוון פעולה עתידי לבנקים. על הבנקים לשנות באופן יסודי את הגישה - ולהפוך ליועצי אמת ומלווי אמת של הלקוח בשוק סבוך. עליהם לייצר מודלים של WIN-WIN, בנק עם לקוח, מול חברות פינטק שונות, במקום מודלים של LOSE-WIN, שבהם לקוחות משלמים עמלות אנכרוניסטיות.

המודל החדש יצריך תהפוכות נוספות בספינת הבנקים, וייתכן כי אף נראה בעתיד הישרדות של כמה מהסניפים הפיזיים, שיהפכו לשער כניסה ידידותי לעולם החדש. 

■■

ד"ר אושי שהם-קראוס הוא דוקטור לפילוסופיה של הכלכלה, עוסק בלימודי עתידים בתחום הפיננסי. לימד במשך שנים בבתי הספר לכלכלה ולמינהל עסקים במכללה למינהל. מרצה ויועץ בתחומי ה-Fintech ,Wealthtech ,Insurtech. מרצה על התפתחויות טכנולוגיות קרובות והשפעתן על סקטורים שונים בתעשייה ומדריך בשימוש בסכמות חשיבה מתחום לימודי העתידים לטובת עבודה ארגונית. ניתן להשיג את אושי באתר הבית או במייל.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988