המדינה מניחה למאגרי המים להזדהם, ובעלי השליטה במתקני ההתפלה מרוויחים בגדול

בעידן משבר האקלים, אי אפשר להסתמך רק על מתקני ההתפלה • לפי דוח של "אדם טבע ודין", רבע מהבארות מזוהמות, מוקדי הזיהום במי התהום מתפשטים ופעולות שיקום אינן נעשות • רשות המים: "מטפלים ומקדמים באופן שוטף פעולות לשיקום זיהומים במי תהום"

מתקן ההתפלה בשורק /  צילום: מוטי יאיר
מתקן ההתפלה בשורק / צילום: מוטי יאיר

המרכיב העיקרי בגופנו הוא מים; הם מהווים כ-60% ממשקל גוף האדם, וכל צורות החיים על פני כוכב הלכת שלנו תלויות בהם - מבעלי החיים סביבנו ועד לאוכל שאנחנו ניזונים ממנו והטבע המקיף אותנו. אך מתוך כלל המים על פני כוכב הלכת שלנו, מי שתייה מהווים רק 6%. אם נפחית מכמות המים הזו את המים האצורים בקרחונים ובקטבים, נגלה שרק 0.3% מסך כל המים נגישים עבור בני האדם. מהם, 97% הם מי תהום - מים הנמצאים בחלל השוכן מתחת לפני האדמה. מיליוני בני האדם על כדור הארץ תלויים במי התהום; בארצות הברית 50% מהאוכלוסייה תלויה בהם, ואילו במדינות מתפתחות תלויה בהם האוכלוסייה כמעט באופן מוחלט. מי התהום הללו עלולים להזדהם בקלות, בעיקר בשל פעילות בני האדם; תעשייה, חקלאות, תהליכי עיור, חלחול של מים הנשטפים ממזבלות ועוד.

לפי ארגון האו"ם, תחום המים הוא החזית העיקרית שבאמצעותה נרגיש את השפעות שינויי האקלים; זמינות המים הופכת להיות צפויה פחות במקומות רבים, ושכיחות מוגברת של שיטפונות מאיימת להרוס נקודות מים, מתקני תברואה ואף לזהם מקורות מים. כאשר אסון מכה, יש לו ביטויים הקשורים במים - שיטפונות, מפולות, צונאמי, סערות, גלי חום, גלי קור, בצורת והתפרצויות מחלות - כל אלו הופכים לתכופים ואינטנסיביים יותר, ופוגעים במקורות המים שלנו. באזורים מסוימים, בצורת מחמירה את מחסור המים ומשפיעה על בריאות האנשים, ומשברי מים עלולים לאלץ תושבים לנטוש את אזור מגוריהם ואף לגרום למלחמות. עוד לפי האו"ם, כ-2.1 מיליארד איש בעולם חיים ללא מי שתייה ראויים ושותים מים מזוהמים אשר חושפים אותם להידבקות בכולרה, דיזנטריה, טיפוס ופוליו.

במחקר שביצעה אוניברסיטת ייל לאחרונה, התגלה כי ההתחממות הגלובלית מאיימת על מי השתייה מכיוון נוסף - עונות הגדילה של הצמחים מתארכות, והצמחים צורכים מים על פני זמן ארוך יותר. כתוצאה מכך, החקלאות דורשת מים מתוקים רבים יותר והצורך עוד יגבר בעתיד, בזמן שאוכלוסיית בני האדם הגדלה ומתפתחת דורשת יותר מזון ויותר מים למחייתה.

לאחרונה, פרסם הבנק העולמי דוח שבו הוא מזהיר מפני משבר "בלתי נראה" של איכות מים, המאיים על רווחת האדם והסביבה. לדברי הבנק העולמי, המשבר המדובר אחראי להפחתה של שליש בצמיחה הכלכלית הפוטנציאלית באזורים שנפגעו ביותר. המחקר, המרכז את מאגר המידע הגדול ביותר בעולם של זיהום מים, מעריך כיצד שילוב של חיידקים, ביוב, כימיקלים ופלסטיק, מפחיתים את כמות החמצן במים, והופך מים לרעל עבור האדם והמערכות האקולוגיות. השאלה איננה כמות המים, אלא איכות המים. גורם מפתח בזיהום מים הן חנקות (ניטריטים), תרכובות חנקן וחמצן, הנמצאות בשימוש רב בחקלאות כחומרי דשן, שבסופו של דבר מחלחלות למי התהום ונשטפות לנחלים ומאגרי מים. חשיפה מוקדמת של ילדים למלחים אלה משפיעה על צמיחתם ועל התפתחות מוחם, משפיעה על בריאותם ועל פוטנציאל ההשתכרות שלהם כמבוגרים.

המחקר בדק מה קורה כאשר המליחות במקור מים מתוקים עולה, והם הופכים בלתי אפשריים לשימוש - תופעה הגוברת בעת בצורות או בשל קידוחי מים ואף עליית גובה פני הים. כבר היום, עליית המליחות פוגעת בחקלאות, עד כדי הפסדי תוצרת שבכוחם להאכיל 170 מיליון בני אדם בשנה. לפי הדוח, גם מדינות עשירות נדרשות להתמודד עם בעיות מרחיקות לכת של זיהום מים, וגם כלכלות מבוססות ועשירות מתקשות להתמודד עמן. "צרפת, גרמניה ויוון נקנסו על ידי בית הדין האירופי על הפרת רגולציה של זיהום חנקה במים, כאשר כמעט שליש מתחנות הניטור בגרמניה זיהו רמות חנקה חורגות. בארה"ב, העיירה פלינט סובלת מזיהום עופרת חמור במי השתייה, עד כדי פגיעה בלתי הפיכה בילדים", טוען הבנק העולמי.

מחברי הדוח מדגישים כי ישנם שני כוחות המחוללים את בעיית המים; שינויי האקלים, המשפיעים על כמות המים ואיכותם, והשני - גידול האוכלוסייה ותעשיות הייצור. "מים נקיים הם גורם מפתח לצמיחה כלכלית", הוסיף נשיא הבנק, דייוויד מלפס. "הרעה באיכות המים מעכבת את הצמיחה הכלכלית, פוגעת בבריאות, מפחיתה את ייצור המזון ומחמירה את העוני במדינות רבות. על ממשלותיהם לנקוט פעולות דחופות כדי לסייע בהתמודדות עם זיהום מים, כדי שמדינות יוכלו לצמוח מהר יותר".

ישראל בין 17 המדינות המתמודדות עם מחסור חריף מאוד / מפה
 ישראל בין 17 המדינות המתמודדות עם מחסור חריף מאוד / מפה

התפלה אינה פתרון קסם, ויש לה מחיר

לפי מכון המשאבים העולמי, 17 מדינות ברחבי העולם מתמודדות עם "לחץ מים גבוה במיוחד", מכיוון שהן צורכות 80% מהמים הזמינים שלהן מדי שנה, מצב שהוחמר בשל תקופות בצורת ארוכות יותר הקשורות בשינויי אקלים. המדינה שבה לחץ המים הוא הגבוה ביותר היא קטאר, ואחריה מדורגות ישראל, לבנון, איראן וירדן. 12 מדינות מתוך ה-17 ממוקמות במזרח התיכון וצפון אפריקה, שכן האזור חם ויבש, כך שאספקת המים נמוכה מלכתחילה, ומנגד הדרישה הולכת ועולה ומייצרת לחץ קיצוני. שינויי האקלים? הם עלולים לסבך את המצב עוד יותר; הבנק העולמי מצא כי לאזורנו צפויים הפסדים כלכליים כבדים כתוצאה ממחסור במים הקשורים לאקלים, הנאמדים ב-4%-16% מהתמ"ג עד שנת 2050.

"בעשורים הבאים בישראל צפויות פחות כמויות גשם בעיקר בצפון מזרח הארץ, פחות ימי גשם, אבל כאשר יירד גשם הוא צפוי להיות יותר ויותר עוצמתי. החלחול למיF התהום נפגע כתוצאה מתהליכי עיור ובנייה. כמו כן, הבעיה בישראל היא שמי התהום מזוהמים בחנקות או במזהמים אחרים כתוצאה מפעילות חקלאית ותעשייתית וכתוצאה מחדירת מי ים", מסבירה ד"ר סיניה נתניהו, לשעבר המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה. "מאות בארות מי שתייה נסגרו לשימוש מאז שנת 2000. בחלקם נעשית שאיבה וטיוב מים או שאיבה ומיהול לפני אספקתם. באזורי תעשיות ביטחוניות ותעשיות מזהמות איכות מי התהום נפגעה באופן קשה".

ד"ר סיניה נתניהו, לשעבר המדענית הראשית במשרד להג"ס / צילום: לפ"ם
 ד"ר סיניה נתניהו, לשעבר המדענית הראשית במשרד להג"ס / צילום: לפ"ם

כולנו זוכרים את הפרסומת הישנה והטובה של "ישראל מתייבשת"; השחקנית רננה רז ניבטת אלינו מן המסך לאורך שנים, ומבשרת כי חגיגת המים עשויה להוביל אותנו לתחתית הבאר. ואז, המשחק השתנה; כשמי התהום שלנו התרוקנה ושאיבת יתר עלולה להוביל לפגיעה באיכות, הטכנולוגיה החשובה של התפלת מי הים, כולה כחול לבן, נכנסה לחיינו והפכה את המים למשאב נגיש יותר, ואת הבעיה - לכאורה, לפתירה. ועכשיו? ההתפלה מאפשרת למגזר הביתי להתנהל במצב "עסקים כרגיל", כאשר שבשנים האחרונות נרשמה עלייה עקבית בצריכת המים לנפש.

אם בעבר מערכת מי השתייה נסמכה על מאות בארות, מעיינות, נחלים ועל הכנרת, הרי שהיום אנחנו תלויים בחמישה מתקני התפלה שמופעלים על ידי מספר קטן של חברות פרטיות. כיום, המים המותפלים מהווים כיום כ-80% ממי השתייה, ולאור התקדמות המכרזים להקמת שני מתקני התפלה נוספים, אחד בגליל המערבי והשני בשורק (בסמוך למתקן הקיים), שיעור זה צפוי רק לעלות בשנים הקרובות - עם הצפי להכפלת מתקני ההתפלה בשני העשורים הבאים.

אך לצד התועלות, התפלה אינה פתרון קסם וגם לה יש מחיר; מים מותפלים הם יקרים יותר באופן משמעותי ממים טבעיים, למתקני ההתפלה השפעה על הסביבה הימית, הם צורכים כמויות אדירות של חשמל (בכל התפלה של מ"ק מי ים, למשל, מושקעים 3.5 קוט"ש חשמל ונפלטים לאוויר 2.5 ק"ג פחמן דו-חמצני), תופסים שטחים נרחבים, ומספקים לציבור מים כמעט נטולי מינרלים כמו מגנזיום ויוד. רק לאחרונה התברר כי המפעילות הפרטיות של מתקני ההתפלה שורק ופלמחים הזרימו לצנרת הארצית - באופן שיטתי ומכוון - מים מותפלים באיכות ירודה במשך יותר משנתיים. במשך ארבע שנים סיפק מתקן ההתפלה בשורק מים עם מלחים, כלורידים, בריכוז של עד פי חמישה מזה שנקבע בחוזה מול המדינה; במים שמספק מתקן פלמחים נתגלו חריגות של עשרות אחוזים, ומתקן ההתפלה בחדרה סיפק מים רווי סידן שאילצו תהליכי סינון מיוחדים.

"חלק מהמים לא הועילו לאקוויפרים"

מי התהום הם מים טבעיים שהפקתם זולה יותר להפקה מאשר התפלה של מי-ים והם מכילים מינרליים חיוניים אשר אינם קיימים במים מותפלים, והתפלת המים הייתה יכולה להוות הזדמנות לשיקום המאגרים הטבעיים. לפי דוח של ארגון הסביבה "אדם טבע ודין", בישראל מתרחשת הזנחה רבת שנים של מאות בארות מי התהום, אשר עומדות מזוהמות ואסורות לשתייה - רבע מבארות המים בישראל מזוהמות, מאות מוקדי זיהום במי תהום שהולכים ומתפשטים וכמעט אפס פעולות לשיקום. למים הטבעיים ובפרט למי התהום תפקיד חשוב גם בעידן המים המותפלים, שכן הם "תוכנית החיסכון" שלנו. מאגרי מי תהום נקיים מאפשרים אגירת מים ועודפי מים מותפלים בשנים ברוכות משקעים, וניצולם בשנים שחונות. מאגרי המים הטבעיים יאפשרו בעתיד גמישות תפעולית למשק המים, ואספקה סדירה של מים במקרה של פגיעה במתקני ההתפלה.

"אמנם משק המים זכה למנה ברוכה של מים בסופה האחרונה, אך חלק ניכר מהמים, בעיקר באזורים עירוניים, הביא להצפות ושיטפונות שבסופם המים זרמו לים והועילו מעט לאקוויפרים", אומרת ברנדט באור, מומחית בריאות וסביבה ב"אדם טבע ודין". "מי הגשמים שהצליחו לחלחל ולהגיע למי התהום, הצטרפו למאגרים מזוהמים שהמדינה נטשה כחלק ממדיניות ההתפלה שמייתרת כביכול את הצורך לשקם את מאות הבארות המזוהמות מתעשייה, חקלאות או דלקים. כך, בישראל ישנם 365 אתרים שבהם מי התהום מזוהמים, מתוכם 55-50 אתרים גדולים עם זיהום חמור שמקורו בפעילות תעשייתית. זיהום מי התהום רק מתפשט לאזורים נרחבים עם הזמן וההזנחה. פחות מחמישית מהאתרים המזוהמים זכו עד היום להתחלת תהליכי שיקום".

ברנדט באור / צילום: אדם טבע ודין
 ברנדט באור / צילום: אדם טבע ודין

כיום, פגיעה במי התהום, אם במכוון ואם לאחר תקלה או אירוע בלתי צפוי, מטופלת בידי רשות המים בכלים מנהליים לא מוגדרים, שלא פעם אינם אפקטיביים. בין היתר, רשות המים אינה מחויבת להורות על שיקום מי התהום בכל מקרה שהוכח כי קיים זיהום. עדות לכך ניתן למצוא בעשרות אתרים ששימשו בעבר, וחלקם משמשים גם היום, לפעילות ביטחונית (תעשיות ביטחוניות ובסיסי צה"ל). באותם אתרים, אף שזיהום מי התהום נתגלה בהם לפני שנים רבות, לא החלו עד היום פעולות לשיקום המים.

מבקר המדינה מצא כי עד 2018 לא ביצעה רשות המים בדיקה מקיפה של הקידוחים, ואין לה מידע מפורט על מצבם המשוער של 1,550 הקידוחים הפעילים. כ־150 מתוך 200 הקידוחים שנפסלו לשתייה בעשור האחרון - עדיין פסולים לשתייה, בעוד הרשות הותירה את היוזמה לתהליך הטיוב ואת ההחלטה על ביצועו לשיקול דעתם של מפעילי הקידוחים.

ההשלכות חמורות - כתמי הזיהום במי התהום מתפשטים ומשפיעים על האקוויפר. "עלויות השיקום יכולות להיות גבוהות מאוד, עדשת הזיהום מתרחבת והיתכנות השיקום הולכת ומתרחקת. באזור התעשיות האלקטרוכימיות בעכו למשל, נטישת מפעלים שזיהומם שנותר על הקרקע ומזהם את מי התהום ואפילו להגיע לים והמזהמים ממשיכים לפגוע במגוון הביולוגי הימי", אומרת נתניהו. "ישראל לא משקיעה מספיק, אם בכלל, בשיקום מי תהום. מסתמכים על התפלה. חשוב לזכור שמי התהום הם נפחי אוגר שיש לנו ללא עלות. בנוסף, יש לנו מחויבות מוסרית כלפי הדורות הבאים".

באדם טבע ודין מסבירים כי על המדינה ליישם תוכנית לאומית לשיקום מי תהום וחידוש ההפקה מהבארות הסגורות. בתוך כך, הגה הארגון תוכנית, שבה מפורט מתווה לשיקום האתרים בהם קיים זיהום מי תהום נרחב. הארגון אף מתעתד לקדם חוק בנושא בכנסת הקרובה.
"שיקום מי התהום, יחד עם תוכנית לאומית לניהול מי נגר היא חלק קריטי מההיערכות למשבר האקלים. מדיניות זו תאפשר השהייה של מי נגר וחלחולם למי התהום מבלי לגרום להצפות, פגיעה ברכוש ובחיי אדם. התוספת למשק המים במהלך זה היא של כ-100 מיליון מ"ק", אומרת באור. "מהלך כזה יכול להוזיל את המים לצרכן ולגוון את מקורות המים שמשמשים את המגזר הביתי. תוכנית לאומית לשיקום בארות מזוהמות יחד עם ניהול מי נגר עילי לאומי יאפשרו יחד חוסן מים אקלימי בעידן לא צפוי של משבר אקלים".

תגובת רשות המים: "בניגוד לנטען, רשות המים מטפלת ומקדמת באופן שוטף פעולות לשיקום זיהומים במי תהום בעשרות אתרים שבהם נמצאו מזהמים שמקורם בתעשייה ודלקים. רק לאחרונה יצא מכרז בינלאומי לשיקום מי התהום בתעש מגן תל אביב ומקודמים מכרזים נוספים. פעולות הרשות כוללות טיפול בזיהומים באקויפר ובבארות מזוהמות, וקידום תוכניות שיקום למוקדים המרכזיים שזוהמו ע"י התעשיות הביטחוניות. רשות המים מנחה ודורשת ממזהמים פרטיים לשקם את הזיהומים. לצערנו יש מקרים שבהם בארות נפסלו לשימוש כמי שתייה ולא ניתן לטפל בהם בשל מגבלות משרד הבריאות או מגבלות הנדסיות. בשונה מהקלות בה גורמים שונים מזהמים את מי התהום, פעולות האיתור, השיקום והטיפול מורכבות, ארוכות ויקרות". 

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988