"צריכים קבלה?": החוק החדש שמסעיר את גרמניה

כיום בסופרמרקט, הלקוח נשאל אם הוא מעוניין בקבלה או לא • החל מינואר על כל נותן שירות בגרמניה - בין אם הוא אופה או ספר, מוכר במכולת או מלצר בבית קפה - לספק קבלה מודפסת • אז למה בעלי העסקים מוחים?

סופרמרקט בגרמניה / צילום: שאטרסטוק
סופרמרקט בגרמניה / צילום: שאטרסטוק

כמו בכל ראשית שנה חדשה, גם ה־1 בינואר הקרוב יביא אתו בגרמניה מבול של חוקים, תקנות ושינויים ביורוקרטיים, שלרוב נכנסים לתוקף בדיוק בתאריך סמלי זה. אבל השנה, בין שלל תקנות המסים ועדכוני המחירים בולט חוק אחד, שיצר סערה מפתיעה בגרמניה בחודשים האחרונים, שכמעט גרם למשבר קואליציוני ושאף יצר ברית מפתיע בין בעלי עסקים לפעילי איכות סביבה.

מדובר בחוק הקובע כי החל מהשנה הקרובה, על כל נותן שירות בגרמניה - בין אם הוא אופה או ספר, מוכר במכולת או מלצר בבית קפה - לספק קבלה מודפסת, בעותק קשיח, ללקוחות - ללא קשר להיקף הקנייה שלהם או אם הם מעוניינים בכך או לא. החוק למעשה נחקק כבר ב־2016, אבל הממשלה הגרמנית העניקה שלוש שנות הסתגלות לעסקים הגרמניים, שלפי המהומה התקשורתית שעוררו בחודשים האחרונים - לא ממש הספיקו.

הממשלה מנסה למנוע העלמות מס

בראש המחאה שנרשמה בחודשים האחרונים ניצבו בעלי המאפיות, שקבלו על כך שלעבודתם יצטרף מעתה הצורך להזין את הקנייה בקופה ולהוציא קבלה מודפסת. הם התלוננו כי הדבר יסרבל את הקנייה, יאריך תורים - וכלל אינו הכרחי. ואולם, זוהי בדיוק מטרת החוק - להכריח עסקים לדווח על המכירות שלהם ולא להסתפק בהערכות או בקירובים, כדי למנוע העלמות מס. הממשלה הגרמנית אמנם נכשלה בעבר בקביעת תקרת מזומנים לעסקאות, בגלל זעם ציבורי ורצון להמשיך ולהשתמש במזומן, אבל זו הדרך שלה לפקח על העסקאות.

גם בעלי מכולות, ספרים, בתי קפה ושורה של בעלי עסקים קטנים הצטרפו למחאת האופים, וסוגיית "חובת הבונים", כפי שהחוק כונה בגרמניה (שמו הרשמי: החוק להגנה מפני מניפוליציה של תיעוד דיגיטלי), דווחה בהרחבה בתקשורת. בתקופה זו של מודעות סביבתית, גם פעילי איכות סביבה, שאמרו כי הנזק הסביבתי כתוצאה מהדפסת כמויות נייר עצומות שאין להן למעשה שום צורך גדול הרבה יותר מהתועלת שהקבלות הללו יביאו. כיום בסופרמרקט גרמני, למשל, נשאלים הלקוחות אם הם מעוניינים בקבלה או לא. החל מינואר, ברירת המחדל תהיה הדפסה והעברה ללקוח. רשת הסופרמרקטים "REWE" העריכה כי יהיה מדובר בתוספת של 14 אלף ק"מ חשבוניות בשנה.

מאבק בין שר הכלכלה לשר האוצר

העיתונים בגרמניה, שעסקו בנושא ביסודיות יוצאת דופן, גם חישבו ומצאו כי כמות הנייר הנוספת שתודפס תוכל להקיף את כדור הארץ 50 פעם, אם הקבלות יחוברו זו לזו. "אנחנו הגרמנים מדברים על הגנה על האקלים", אמר יו"ר איגוד האופים לעיתון "פרנקפוטר אלגמיינה צייטונג", "אנחנו מדברים על הפחתת כוסות הקפה החד-פעמיות, אבל אז יוצרים הררים של זבל מנייר מצופה מיוחד (המשמש להדפסת קבלות)".

בשלב מסוים, העימות בנושא הבונים הגיע אפילו לקואליציה השולטת בגרמניה. שר הכלכלה מהמפלגה השמרנית (CDU) פיטר אלטמאייר, העז לומר בטלוויזיה בראיון ל-ZDF כי "אני לא צריך קבלה כל פעם שאני קונה לחמניה", מה שעורר את תרעומת שר האוצר מהמפלגה הסוציאל-דמוקרטית (SPD), אולף שולץ. בתגובה, שיגר אלטמאייר מכתב רשמי לשר האוצר בו הוא מתלונן על הביורוקרטיה שתיווצר ועל הנזק הסביבתי. נכון לעכשיו, המכתב לא נענה, משרד האוצר עדיין תומך במהלך.

קיומם של חוקים דומים באוסטריה, בלגיה ואיטליה אינם מרגיעים את בעלי העסקים הקטנים, או את הציבור, ונדמה כי הנושא הסביבתי הוא המכריע ביותר בעבורו. במיוחד משום שבדרך כלל הניירות היוצאים מהקופות הרושמות הם ניירות מיוחדים המצופים בחומר "ביספנול A", שלדברי סוכנות איכות הסביבה הפדרלית - שזכו להד בתקשורת הגרמנית - עלול לגרום לבעיות אי-פוריות. החוק מאפשר גם שליחה של הקבלה במייל או בנייד, אך כפי שכתב המגזין "דר שפיגל": "יש לחכות ולראות אם אכן יתרחשו חילופי כתובות אימייל בכל רכישה במאפייה השכונתית".

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988