"הסלוגן שלנו הוא 'להיות אישה זה לא באג – זה פיצ'ר'"

הדברים נאמרו בפאנל "קרב מוחות: הקשר בין ההון האנושי במעבדה - להכרעה בשעה הקרב" בכנס הוועידה לתעשיות ביטחוניות בשיתוף עם "גלובס" • מרב דוידוביץ', אלביט מערכות: "החוכמה היא לקחת את הטכנולוגיה המתקדמת הזאת וליישם אותה אצלנו במערכות הביטחוניות וזה לא מובן מאליו"

ד"ר שלי גורדון, אל"מ במיל. מרב דוידוביץ', נעמי ישראלי, ד"ר עינת קליין - פאנל קרב מוחות / צילום: איל יצהר, גלובס
ד"ר שלי גורדון, אל"מ במיל. מרב דוידוביץ', נעמי ישראלי, ד"ר עינת קליין - פאנל קרב מוחות / צילום: איל יצהר, גלובס

הדברים נאמרו בפאנל "קרב מוחות: הקשר בין ההון האנושי במעבדה - להכרעה בשעה הקרב" בהנחיית טל שניידר שבו דיברו ד"ר שלי גורדון, סגן נשיא למשאבי אנוש, אלביט מערכות; אל"מ במיל. מרב דוידוביץ', ראש מינהל הגנה מפני טילים, אלביט מערכות; נעמי ישראלי, מנהלת מפעל ייצור הטילים של ישראל, רפאל; ד"ר עינת קליין, מהנדסת מערכת ברק 8, מפעל הגנה, התעשייה האווירית.

"כמו פוקימון גו בייצור של מעיל רוח"

שניידר: 4 נשים מרשימות ובכירות. לא תכננו פאנל נשי, אלא הנקודה היא הבכירות והמקצוענות.

נעמי ישראלי: "אני מנהלת מפעל ייצור הטילים ברפאל, מוזר לי לדבר בפנים גלויות, בד"כ מצלמים אותי מאחורה. במפעל עובדים 500 עובדים, במחלקות הייצור. המפעל שלנו אחראי על להוציא את כל המוצרים ללקוחות בארץ ובחו"ל.

"האתגרים באמת גדולים גם במוצרים, אנחנו היום מדברים על פלטפורמות בלתי מאוישות, רובוטים וכו', וזה בא לידי ביטוי גם בייצור. היום מייצרים את כיפת ברזל ומעיל רוח עם רובוטים שעוזרים לנו. הכנסנו רובוטיקה וטכנולוגיות של מציאות רבודה - אם אתם זוכרים את המשחק פוקימון גו, אז כמו פוקימון גו בייצור של מעיל רוח. העובד לובש את המשקפיים, רואה את שלבי הייצור ומתקדם. זה משפר את הייצור ומנגיש לו את קו הייצור. אנחנו משתמשים בסימולציות. אם תגידי לי אני צריכה כך וכך טילים, אנחנו עושים סימולציה שמתכננת את קו הייצור".

לכאורה צריך פחות כוח אדם, מצד שני יש מחסור בהנדסאים.

ישראלי: "יש היום יותר מוצרים ואספקות, מפעל בהיקף של 4.5 מיליארד שקל. את הרובוטים מכניסים בנקודות מסוימות בהם הייצור חוזר על עצמו, אבל צריכים כוח אדם איכותי, טכנולוגי, על מנת להבשיל את המוצרים. המחסור - רפאל נמצאת בפריפריה ומן הסתם המחסור עוד יותר גדול. יש לנו פתרונות מאוד יצירתיים כמו כיתות הנדסאים בשיתוף עם מכללת בראודה".

מרב דוידוביץ': "הנושא של בינה מלאכותית ושימוש בטכנולוגיות ביג דאטה, משין לרנינג, דיפ לרנינג, הרבה "באזז וורד" שרצים בעולם. החוכמה היא לקחת את הטכנולוגיה המתקדמת הזאת וליישם אותה אצלנו במערכות הביטחוניות וזה לא מובן מאליו. הקידום והשילוב של טכנולוגיות כאלה היא חלק מהאסטרטגיה של אלביט.

"אנחנו מחפשים איפה נכון לשלב את זה, לנצל את הטכנולוגיות שיודעות להתמודד עם מידע עצום שנאגר, פעם היה צריך כוח מחשוב מאוד חזק להתמודד עם זה, והיום בכוח מחשוב נורמלי הטכנולוגיות יכולות להביא לשיפור בביצועי המערכות. האיומים הולכים ומתפתחים, שדה הקרב הולך והופך ליותר טכנולוגי והאיומים יותר מתוחכמים ומגוונים. אם פעם דיברנו על טילים בליסטיים בטווחים מסוימים, היום הטווחים יותר גדולים, הדיוק גדל, ולא רק בליסטיים - מל"טים, רחפנים, טילי שיוט. שדה הקרב יותר מאתגר".

יש המון מקצועות חדשים, ואין מספיק כוח אדם.

דוידוביץ': "יש מקצועות חדשים כמו נושא ה-data science. האקדמיה פותחת מסלולים ייחודיים. כל אחד לוקח את זה ועושה שימוש במערכות שלו. לאלביט יש מגוון מאוד רחב של מערכות ויש מספר קבוצות עבודה בנושא, אבל הבסיס של הטכנולוגיה משותף".

ד"ר שלי גורדון, סגן נשיא למשאבי אנוש, אלביט מערכות / צילום: איל יצהר, גלובס
 ד"ר שלי גורדון, סגן נשיא למשאבי אנוש, אלביט מערכות / צילום: איל יצהר, גלובס

שלי גורדון: "אני הגעתי לאלביט לפני 5 שנים מארגונים גדולים, כך שהתמודדות עם מורכבות של ניהול הרבה עובדים היא אתגר שנתקלתי בו. אבל בוודאי בארגון של תעשיית הייטק ביטחוני עם 13 אלף עובדים בארץ ועוד 4000 בעולם, יוצר מורכבות בפני עצמה. חלק מהתמודדות עם התחרות היא בהכשרה של עובדים למקצועות שנעלמים ומקצועות חדשים, שגם האוניברסיטאות עצמן עוד לא לגמרי נמצאות שם. בעולם הטכנולוגיה מדברים על זמן מדף של ידע של שנה שנתיים. מהנדס של היום בעוד חמש שנים צריך הכשרה אחרת. ההשקעה בלמידה מאוד משמעותית.

הרבה אנשים מתחילים אצלכם כסטודנטים, ויכולים לעבור ואלביט משמרת כך כוח אדם.

גורדון: "נכון. אלביט פרוסה מתל חי בצפון ועד ערד בדרום, 25 אתרים, חטיבות מגוונות, מוצרים מגוונים. הפריסה הגדולה בפריפריה ובמרכז - נתניה, רחובות ורעננה - מאפשרת לאנשים לעבור בין חטיבות ובין גיאוגרפיות. להיות סטודנט באוני' באר שבע ולעבוד בערד, לסיים, להקים משפחה בצפון - אפשר לעבור לחיפה או כרמיאל ולהישאר בחברה.

"נכון שיש תחרות, אבל התעשייה הביטחונית בכלל ואלביט בפרט מציעה מספר מאפיינים ייחודיים ושונים ממה שמציעות חברות הייטק אחרות, אחד זה המשמעות. אצלנו מגינים על הבית. שנית, אלה מערכות מורכבות, לא צ'יפ. המורכבות והאתגר הטכנולוגיים מאוד משמעותיים וזה מייצר עניין רב ומייצר קריירה עם עומק טכנולוגי".

עינת קליין: "אתייחס לנושא הבינה המלאכותית, אני שמחה לשמוע את צמד המילים האלה. בשדה הקרב העתידי, היום אנחנו בעידן מהפכת הדאטה. יש יכולות חדשות, בכל תחום וגם בעולם הביטחוני זה נכנס חזק, וגם בתעשייה האווירית. יש גם אתגרים - הכשרה וגיוס של אנשים. דיברת על מקצועות חדשים, אחד האתגרים הוא להכשיר אותם והתעשייה האווירית עושה את זה".

"הסלוגן שלנו הוא 'להיות אישה זה לא באג - זה פיצ'ר'"

מסקרן מאוד לשמוע על העבודה שלך מול הודו, ואיך שומרים על הטכנולוגיה מול שותפים לפיתוח ומשלמים כבדים.

קליין: "העבודה מול הודו היא גם חוויה קסומה ומעניינת וגם אתגר. מזרח מול מערב. בפרויקט שלי עברנו סדנה ללמוד על התרבות ולגשר על הפערים. הנקודה החשובה שלמדנו זה הנושא של הכבוד, זה טיפ לכל מי שעובד איתם, הם רגישים לכבוד ומאוד מעריכים את היחס המכובד וזה מה שיוצר אמון שזה נכס בעבודה איתם. שמירה על הידע: אנחנו עובדים תחת פיקוח של משרד הביטחון ושומרים על הידע".

איך עושים זאת?

קליין: "לא אכנס לפרטים אבל יש נהלים מסודרים איך לעבוד מול לקוח מחו"ל".

ישראלי: "ברפאל מאוד מעודדים נשים להצטרף אלינו. הסלוגן שלנו הוא 'להיות אישה זה לא באג - זה פיצ'ר'. יש לנו פרויקט בשם במוט (בנות למדעים וטכנולוגיה), היום יש לנו 220 בנות בכיתה ט' מהפריפריה. כיתה ט' היא הנקודה שבה מחליטים אם ללכת למקצועות טכנולוגיים או לא.

"אנחנו מאמצים כיתות ב-9 בתי ספר, מדעניות ומהנדסות מרפאל מלוות את הבנות האלה, אתמול אירחנו קבוצת בנות בקווי הייצור. לדעתי להורים יש השפעה גדולה לעודד את הבנות. בשנים קודמות קרוב ל-90% שהשתתפו בתוכנית המשיכו למקצועות טכנולגיים והצליחו יפה. אנחנו ברפאל עדיין לא באחוזים שרוצים להיות, אצלי במפעל רק 10% נשים, בדרגי ניהול רבע מהסמנכ"לים נשים".

אשמח לאיזה מילה על שיתופי הפעולה בין החברות.

ישראלי: "יש יוזמה מאוד יפה שהייתה במסגרת רשות החברות הממשלתיות ומקווה שהיא תמשיך. לקחו 22 מנהלים מהחברות הממשלתיות ועברנו קורס שהיו לו שתי מטרות - לשפר את יכולות הניהול שלנו וליצור שיתוף פעולה, יצאו משם שיתופי פעולה נהדרים. בממשק שלי מול תעשייה אווירית, מול אלתא, חווים ממשקים מצוינים".

דוידוביץ': "אני באה מהתחום של הגנה מפני טילים, זאת ביצה או משפחה אחת גדולה. אנחנו אלביט עובדים עם תע"א, עם רפאל ואלתא, ומערכות היחסים ארוכות. כמו בכל משפחה לפעמים יש חיכוכים, אבל שיתופי הפעולה חזקים. המטרה ברורה לכולנו, בלי ציניות - המערכות שומרות עלינו ועל המשפחות שלנו. זה מחזיק את שיתופי הפעולה פוריים".

גורדון: "הנושא של הכנת הדור הצעיר בחינוך הטכנולוגי מאוד משמעותי, יש לנו 35 פרויקטים בתחום. אנחנו מאמינים שהחינוך הטכנולוגי מתחיל בגיל מאוד צעיר. יש לנו פרויקט בשם בבושקה, שבו מהנדסות מאלביט חונכות סטודנטיות בפקולטות להנדסה. הסטודנטיות חונכות תלמידות תיכון. יש כאן מהלך של 'תעביר את זה הלאה'".

בניהול בתע"א אין המון מנהלות. מה את מרגישה בתחום, איך מביאים עוד מנהלות?

קליין: רק על עצמי לספר ידעתי. אצלנו יש מהנדסות ראשיות, מנהלות פרויקטים, ראשות תחומים. גם בשאר התעשייה האווירית. מרגישים את השינוי, וזה חלק ממגמה כללית בחברה. הגיוון הזה הוא לא רק לטובת העובדים הוא לטובת החברה.

גילוי מלא: הוועידה לתעשיות ביטחוניות נערכה בשיתוף ובחסות הרצוג פוקס נאמן, לוקהיד מרטין, התעשייה האווירית, רפאל ואלביט מערכות.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988