מבנגקוק באהבה: המסעדה התאילנדית בשוק הכרמל שווה כל שקל

איסאן היא לא רק תוספת מבורכת לסצנת האוכל האינסופית של שוק הכרמל, אלא גם לזו של תל-אביב וישראל בכלל

נאם טוק במסעדת איסאן / צילום: איל יצהר
נאם טוק במסעדת איסאן / צילום: איל יצהר

אוכל תאילנדי הפך כבר מזמן לאחד החביבים על עם ישראל. אומנם אין לו את אותה תפוצת נאט"ו של אוכל איטלקי או יפני, שלא לדבר כמובן על אוכל רחוב מסוגים שונים, אבל ממשהו אקזוטי השמור רק למי שביקר בתאילנד, או במסעדת בית תאילנדי, הפך האוכל הצבעוני והחושני הזה לנפוץ להפליא.

אחרי בית תאילנדי, השומרת עדיין על הבכורה בכל הקשור לאותנטיות ולאיכות, הגיעו שלל מסעדות טובות פחות או יותר. רשת נאם, התאילנדית של הר סיני, צ'אנג בה בחיפה, רשת טייגר לילי ועוד. אפילו לבית תאילנדי עצמה יש כבר מעין "סניף" בדמות הבר קאב קם, שגם עליו, כמו על רוב הרשימה הנ"ל, כבר סיפרתי כאן בעבר.

מה שעדיין חסר, או לפחות היה חסר עד כה, הוא קצת יותר אוכל רחוב תאילנדי. מי שביקר בתאילנד, ונדמה שכל עם ישראל חוץ ממני כבר עשה זאת, יודע לספר על נפלאות הקולינריה ברחוב. בעצם, רוב מי שהיה שם מספר שזה הדבר האמיתי. בדיוק אל החלל הזה נכנסת עכשיו מסעדת איסאן בשוק הכרמל בתל-אביב. טוב, כמעט בדיוק.

איסאן/ צילום: איל יצהר
 איסאן/ צילום: איל יצהר

איסאן היא עדיין מסעדה והאוכל המוגש בה רחוק כנראה שנות אור ממה שאפשר למצוא ברחובות תאילנד. אם אני, שלא ביקרתי כאמור בתאילנד, מבין את זה, על אחת כמה וכמה אתם, שיש לכם חצי דרכון מלא בחותמות משם. אבל היא צעד בכיוון. בעיקר בגלל המקום שבו היא ממוקמת. שוק הכרמל.

השוק התל-אביבי המפורסם והמתויר מכולם (גם אני חוטא בהדרכת קבוצות בו) הפך כבר מזמן לסוג של "מתחם אוכל" תיירותי על חשבון חלק מסוים מהאותנטיות שלו. יש ימים שבהם השפה הכי פחות מדוברת כאן היא עברית. יש כאן עדיין הרבה יותר בסטות אמיתיות מאשר בשוק מחנה יהודה, אבל התהליך ברור.רוב דוכני האוכל החדשים בשוק מתעסקים, כך נדמה לי, בקבאב. קבאב זה סבבה. אבל כמה קבאב אפשר לאכול. ולכן, כל חריגה מהשטנץ היא מסקרנת, ואם היא מצליחה היא גם מבורכת.

אז איסאן הצעירה היא כאמור מסעדה ולא דוכן (יש גם מקום שיותר מזכיר בסטה במורד הרחוב, עוד לא בדקתי אותו), אבל לא רק המיקום הופך אותה לאופציה "זרוקה" ושמחה יחסית, בטח בהשוואה לבית תאילנדי ומסעדות אחרות. משהו ברוח השמחה והעממיות של המקום, כמו גם במחיריו הנוחים יחסית, משמח מאוד את הלב.

התחלנו אפוא במנה הכי פחות אותנטית שיש. אגרול. וכן, הוא הגיע על ערימת כרוב בלוויית הרוטב הזרחני האדום ההוא מפעם. האמת, עונג גדול. הוא היה פריך, לוהט, מלא כל טוב מהגן וטעים לאללה. עם הרוטב, בטח שעם הרוטב. אז על המה שמו שלי האותנטיות. אני מספיק זקן בשביל להתגעגע לאגרולים האלה.

אגרול / צילום: איל יצהר
 אגרול / צילום: איל יצהר

המשכנו בסלט פפאיה עם חיזוק ימי בדמות שרימפס. ביקשנו אותו בחריפות מתונה. מה אומר ומה אדבר, אם זו חריפות מתונה, לך תדע מה זו חריפות מוגברת כאן. זה היה חריף בטירוף, אבל לא חריף עד כדי כך שלא נוכל להבחין באיכויות הגבוהות מאוד של הגרסה הזו. מתחרה רציני מאוד לסלט האגדי של בית תאילנדי, אם יורשה לי.

עכשיו הגיעה מנת נאם טוק בחריפות שסומנה בפלפל אחד מתוך שלושה אפשריים. ביקשנו עם בשר לבן. אפשר גם עם בקר או טופו. הנאם טוק היא מנה קלאסית של רצועות בשר צרובות עם בצל סגול, נענע, בצל ירוק, כוסברה, ליים, אורז קלוי טחון וצ'ילי יבש. הרבה צ'ילי. הרבה מאוד. זה היה טעים בטירוף, אבל גם חריף בטירוף. לא הייתי בטוח אם אני בוכה או מזיע מהעיניים.

המנה הבאה הייתה פאד סי יו - רצועות בקר (אפשר גם לבן, עוף או טופו) עם אטריות אורז רחבות מוקפצות עם ביצה, ברוקולי, גזר וכרוב, והכול ברוטב פטריות. הצ'ילי (והבוטנים הגרוסים) הוגש הפעם מתוך התחשבות, בצד. הפעם האוכל היה קצת מתוק, אולי אפילו קצת מתוק מדי, אבל לא עד כדי כך שלא נסיים את המנה. את הקודמת, אגב, לא הצלחנו מרוב חריפות. קינחנו במנה שנשמעה מוזרה - בננה רוטי - בננה עם ביצה ובצק דק ומתפצח. כמה מוזר, ככה טעים.

פאד סי יו/ צילום: איל יצהר
 פאד סי יו/ צילום: איל יצהר

כדי לזכור שאנחנו בתל-אביב, ולא באמת בבנגקוק, הקשבנו בשקיקה לכל אורך הארוחה לשיחה שניהלו מפיק בכיר ושותפתו לשולחן, שיחה שכללה ניים דרופינג ברמה שלא הייתה מביישת יום בחירות לפרס אופיר. נהנינו הרבה יותר מהשיחה שניהל איש מבוגר עם הדס המלצרית. הוא סיפר לה על מסעותיו בעולם ואחר כך קם בכבדות וצעד לעבר כיסא הגלגלים החשמלי שלו.

איסאן היא לא רק תוספת מבורכת לסצנת האוכל האינסופית של שוק הכרמל, אלא גם לזו של תל-אביב וישראל בכלל. וכן, היא גם תוספת משמחת לסצנת האוכל האסייתית בכלל, והתאילנדית בפרט. מקום קטן, שמח ומדליק במיוחד. כן ירבו.

שורה תחתונה: מצוין ושווה כל שקל

פרטים: רבי עקיבא 22, תל-אביב, טל' 03-9483772.
א'-ה' 11:45-23:00, ו' 11:00-23:00.

מחירים: סלט פפאיה עם שרימפס - 46 שקל, נאם טוק לבן - 55 שקל, אגרול (פו פיה טוט) -22 שקל, פאד סי יו בקר - 58 שקל, בננה רוטי - 29 שקל

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988