אין כמו בחברת המשפחה: מיסוי ני"ע זרים בחברה משפחתית

ביהמ"ש העליון קבע כי חברה משפחתית תוכל לפנות לרשות המסים כדי לתקן מיסוי ני"ע זרים עבור שנים שבהן לא הוכר הפסד מני"ע אלה, שמקורו בירידת שער חליפין

פסק דין / צלם: פוטוס טו גו
פסק דין / צלם: פוטוס טו גו

במהלך החודש האחרון ניתן על-ידי בית המשפט העליון פסק הדין בעניין אור שרה. פסק דין אור שרה עסק במיסוי ניירות ערך זרים הנקובים במט"ח וכן במיסוי פיקדונות צמודי מט"ח - בידי חברה משפחתית.

המונח "חברה משפחתית" מתייחס לחברה הנמצאת בבעלות בני משפחה אחת, ואשר הכנסתה החייבת לצורכי מס מיוחסת לבעל המניות המוגדר כנישום המייצג, ומתחייבת בידיו במס בהתאם לשיעורי המס החלים עליו כיחיד. פסק דין אור שרה עסק בשאלת המדידה של ההכנסה החייבת שנבעה מניירות הערך הזרים ושל הפיקדונות צמודי המט"ח בסביבה עסקית של שערי מט"ח יורדים.

לעניין חישוב ההכנסה החייבת הנובעת ממכירת ניירות הערך הנקובים במט"ח, או הצמודים למטבע חוץ, הסוגיה שעמדה לדיון הייתה שאלת היכולת לקזז בין הרווח שמקורו בעלייה הדולרית בשער המניה, לבין ההפסד השקלי שמקורו בירידת שער החליפין של המטבע הזר מול השקל.

בסוגיה זו יש להפריד בין דין המס החל על היחיד לבין דין המס החל על חברה. בהתאם להלכת מוזס וארקין, לגבי יחיד ניתן לקזז את הפסד ההון שמקורו בירידת שער החליפין עד לגובה רווח ההון שנצמח בידו מעליית שער נייר הערך בבורסה, אך אין להתיר מצב שבו היחיד ייוותר עם יתרת הפסד הון ממכירת נייר הערך שמקורה בירידת שער החליפין ויהיה רשאי לקזזו מרווח הון שינבע לו מנכס אחר.

לגבי חברה רגילה (שאינה משפחתית), פקודת מס הכנסה קובעת כי החישוב ייעשה בשקלים, ולכן החברה תיהנה מהפסד ההון שמקורו בירידת שער החליפין, אך מנגד, במקרה של עליית שער החליפין, תיהנה מהגנה אינפלציונית רק בגובה עליית המדד בישראל.

ניירות ערך זרים לחוד, ופיקדונות לחוד

כאמור, בפסק דין אור שרה נדונה השאלה כיצד יש לחשב את ההכנסה החייבת הנובעת ממכירת נייר ערך זר הנקוב במט"ח בחברה משפחתית. בעניין זה פסק בית המשפט העליון כי ככלל, מדידת ההכנסה החייבת בחברה משפחתית תיעשה לפי כללי המדידה החלים על חברה רגילה, ורק לאחר מדידת סכום ההכנסה החייבת יוחל על הסכום המחושב שיעור המס של היחיד.

במילים פשוטות, בית המשפט העליון קבע כי בחישוב רווח ההון, החברה המשפחתית תבצע חישוב שקלי, שמטבע הדברים מביא בחשבון את ההפסד שמקורו בירידת שער החליפין. המשמעות הפרקטית של האמור היא שכל יחיד המעוניין כלכלית למדוד את הכנסתו החייבת בשקלים, להכיר בהפסד שמקורו בירידת שער חליפין, ומנגד לוותר על ההזדמנות ליהנות מרווח פוטנציאלי פטור ממס שמקורו בעליית שער חליפין, יוכל לבצע את השקעותיו במט"ח באמצעות חברה משפחתית. נראה כי אפשרות כאמור היא אפשרות בריאה וסבירה כלכלית לתושב ישראל מן השורה החי בסביבה שקלית.

לא ניתן לקזז הפסד בפיקדונות

לעניין חישוב ההכנסה הנובעת מפיקדונות דולריים, בית המשפט העליון פסק כי החברה המשפחתית תחשב את הרווח מהפיקדון דווקא על-פי דין המס החל לגבי היחיד. בהתאם להלכת בראל, היחיד אינו מורשה לקזז בין הכנסת הריבית שנצמחה לו על הפיקדון לבין ההפסד שנגרם לו כתוצאה מירידת שער החליפין.

במילים פשוטות, גם אם בסופו של יום נגרם ליחיד הפסד ריאלי מהשקעתו בפיקדון, שבו ההפסד מירידת שער המטבע עלה על הכנסת הריבית - עדיין לא ניתן יהיה לבצע קיזוז, והיחיד ישלם מס על הכנסת הריבית.

בית המשפט דן בהרחבה בטענות הנישומים, ובסופו של יום נראה כי העובדה שבנסיבות של עלייה בשער החליפין הייתה החברה המשפחתית נהנית מפטור ממס - היא זו שהכריעה את הכף לטובת הפסיקה, שעל-פיה במקרה של הפסד לא ניתן להתיר בקיזוז את ההפסד שמקורו בירידת שער.

לדעתנו, מהנימוקים שניתנו על-ידי בית המשפט העליון ניתן להבין כי אילו היה מדובר בחברה רגילה החייבת במס על רווח מפיקדון שמקורו בעליית שער המט"ח, אזי במקרה של ירידת שער היה הפסד זה ניתן לניכוי.

לסיכום ייאמר כי בית המשפט העליון, בהלכת אור שרה, הפך את הפרקטיקה שיושמה על-ידי רשות המסים לגבי מיסוי נייר ערך צמוד מט"ח בידי חברה משפחתית. לאור פסיקה זאת חברה משפחתית שבשנות המס הפתוחות שלה לא הוכר הפסד מניירות ערך שמקורו בירידת שער חליפין, תוכל במקרים המתאימים לפנות לרשות המסים לשם ביצוע חישוב מתוקן.

כפי שציינו, לדעתנו פסיקה זאת מביאה למצב דברים בריא, שבמסגרתו יוכל יחיד לנהל תיק ניירות ערך במסגרת חברה משפחתית שתוקם על-ידיו, ואשר תיהנה מהאפשרות למדוד את הרווח מניירות ערך זרים במונחים שקליים.

כאמור, לגבי פיקדונות במטבע חוץ החליט בית המשפט - מטעמים השמורים עמו - כי יחול עליהם דין המס החל לגבי יחיד. נראה אפוא כי יחיד או חברה משפחתית המעוניינים כי מיסוי השקעה בפיקדונות דולריים ייעשה במונחים שקליים (היינו, תוך התחשבות ברווח או בהפסד שמקורו בשינוי שער החליפין), ייאלצו לפנות להשקעות אקוויוולנטיות, כדוגמת קרן נאמנות או תעודת סל.

לסיום, לא נוכל אלא לחזור ולקרוא לרשות המסים לבצע את התיקונים הנדרשים בחקיקת מיסוי שוק ההון, באופן שיעניק לציבור המשקיעים את הפשטות ואת הוודאות המיסויות שכה נדרשות לשם ניהולו של שוק הון תקין ובריא. 

■ הכותבים הם שותפים באשכול המסים של פירמת ראיית החשבון והייעוץ העסקי BDO זיו-האפט. 

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988